הגורמים לפשיטת רגל

הגורמים לפשיטת רגל

על פניו ישנו גורם אחד ויחיד לפשיטת רגל והכוונה היא כמובן לכניסה לחובות שהחייב לא מסוגל להחזיר. יחד עם זאת, בראייה מעמיקה יותר של הדברים, מדובר במצב מעט יותר, אם לא הרבה יותר, מורכב ורב רבדים. במאמר שלפניכם נפרט אודות ארבעה גורמים אפשריים לפשיטת רגל על קצה המזלג.

שותפויות ועזבונות

הוראות פשיטת הרגל רלוונטיות גם לשותפויות ולעזבונות. כך לדוגמה סעיף 189 לפקודת פשיטת רגל, קובע כי אם הלך לעולמו אדם שהיה חייב כספים שהוגשה נגדו או מטעמו בקשה לפשיטת רגל, ההליכים ימשיכו להתקיים כאילו היה בחיים. כמו כן סעיף 106 בחוק הירושה בא וטוען כי אם התברר שאין מספיק כסף בעיזבון כדי לסלק את כל החובות, חלה על מנהל העיזבון החובה לפי דיני פשיטת הרגל, להגיש בקשה לניהול העיזבון בפשיטת רגל.

עיכובים בפרויקטים הגורמים לשפיטת רגל של קבלנים

ריבוי הגורמים המעורבים בפרויקט הבנייה המודרני, הניסיון לעמוד במחיר נמוך במכרז ועיכובים מצד חברות ממשלתיות, גופים מוסדיים וועדות העירייה – כל אלו מהווים נכון להיום קרקע פורייה לעיכובים משמעותיים בלוחות הזמנים. עיכובים אלו מובילים להתארכות עבודות הבנייה בשטח ועל רקע זה ניתן לראות עלייה במספר הקבלנים המגיעים לפשיטת רגל מדי שנה. עיכובים בפרויקטים יכולים להיות גם תוצאה של גניבות מהאתר, נזקי טבע, עבודות חריגות שלא ניתן היה לצפות מראש ועוד.
בנוסף, בכל פרויקט מעורבים קבלנים רבים ואחת הבעיות היא שכל עיכוב של קבלן אחד, מוביל לעיכוב של קבלנים אחרים. במקרים מעין אלה, הקבלן הראשי לא אחת מנסה להחליף את קבלן המשנה הסורר וכתוצאה מכך העלויות גדלות, נוצרים עיכובים בלוחות הזמנים ובסופו של דבר הקבלן הראשי עלול להגיע למצב של פשיטת רגל.

בקשה לפשיטת רגל שהוגשה על ידי נושה

הבקשה לפשיטת רגל מוגשת במקרים רבים לא על ידי החייב, אלא על ידי הנושים. הגשת בקשה לפשיטת רגל על ידי הנושה מתבצעת למשל כאשר הנושה חושד שהחייב מנסה להבריח את הנכסים שלו כדי להתחמק מתשלום. אחד מעיקרי ההליך של פשיטת רגל הוא כינוס של הנכסים הנמצאים ברשות החייב והעברת השליטה בהם לנאמן. לאחר כינוס הנכסים, החייב לא יהיה מסוגל להבריחם לגורם אחר. מעבר לכך, יכול הנאמן לקחת תחת שליטתו נכסים שהחייב הצליח להבריח בעשור הקודם לפני שניתן צו הכינוס.

חוסר יכולת להמשיך לחיות תחת צל הסנקציות

להליכי פשיטת הרגל מגיעים לא מעט אנשים שעבורם מדובר במוצא המשפטי האחרון, לאחר שהיו נתונים במשך שנים רבות תחת הליכים של הוצאה לפועל כמו מאסר חייבים, עיכוב יציאה מהארץ ועיקולים. עבור אנשים אלה, הליך פשיטת הרגל מהווה תקווה אחרונה לכך שלא יהיו נתונים עוד ללחצים הבלתי פוסקים של הנושים ושיוכלו יום אחד לפתוח דף חדש בחייהם.

איך מגייסים כסף לסטארט-אפ?

מאמר מאת רו"ח אבישי מדרר, מומחה לגיוס הון לסטארט-אפים

מבוא 

מה כדאי ליזמים לדעת בדרכם לחיפוש אפשרויות לממן את המיזם שלהם וכיצד עליהם להיערך בדרך הנכונה בשוק ההיי-טק בישראל.

מזל טוב! חשבת על רעיון לסטארט אפ, הקמת קבוצת יזמים וכעת כל שחסר לך הוא מימון. מלבד החזון שהוא המרכיב הראשון ובמידה רבה החשוב ביותר בכל סטארט-אפ, נשען המיזם בעיקר על היכולת לגייס עבורו את ההון הדרוש שיאפשר לרעיון לקרום עור וגידים ולהפוך למציאות. חברות סטארט-אפ רבות הפכו לנחלת העבר מאחר שהיזמים לא הצליחו לגייס את ההון הראשוני הנדרש למימון פעילות המיזם. המאמר יפרט מספר נקודות רלוונטיות בדרך לגיוס הון לחברות סטארט-אפ.

התארגנות לקראת הגיוס

הדבר הראשון שיהיה עליכם לעשות הוא להכין תוכנית עסקית מפורטת, הנתונים בה צריכים להיות מדויקים ואמינים והבקיאות שלכם בה בעת הצגתה למשקיעים צריכה להיות מלאה.

לקראת סבבי הפגישות עם קרנות הון סיכון ו/או אנג'לים יש לאסוף מידע מירבי על כל גוף איתו נפגשים. המידע צריך לכלול: מה התמחות ההשקעות של קרן הון הסיכון/אנג'ל, אילו מיזמים קיימים בפורטפוליו, זהות המנהלים של הגוף והאם קיימת הכרות אישית עימם.

הפגישה עם המשקיעים צריכה להיות קצרה וממוקדת ולכלול שני נושאים עיקריים: חזון המיזם ונקודת האיזון דהיינו, השלב בו צפויים המשקיעים להתחיל לראות רווחים.

אפשרויות גיוס הון

גיוס כספים מקרן הון סיכון - הסטארט אפ יידרש על פי רוב להקצות לקרן מניות בכורה, בעלות זכויות עודפות על פני היזמים. זכויות אלה פרושות על פני תחומים שונים כגון: ניהול החברה, זכויות כלכליות, וזכויות ביחס לאחזקות בחברה.

גיוס כספים מאנג'ל – מקובל להקצות לו מניות רגילות, בעלות זכויות שוות לזכויותיהם של היזמים. כמובן שבמידה ולאנג'ל יש מומחיות, קשרים או ידע רלוונטי, יעדיפו כל הצדדים לשתף אותו בניהול הסטארט אפ.

מבנה הסטארט-אפ לצורך ההשקעה

גיוס כסף מאנג'לים מתאפיין בהשקעה של סכומי כסף נמוכים יחסים. לכן, על מנת לגייס סכום משמעותי, היזמים ידרשו לגייס כסף ממספר אנג'לים - אך ריבוי בעלי מניות בחברה עלול להפוך כר לקשיים עתידיים בחיי החברה. כדי להימנע ממספר גדול של בעלי מניות קטנים, ניתן לנסות ולגייס מימון מקבוצות אנג'לים המשקיעים בצוותא ומיוצגים על ידי גוף אחד או על ידי קביעת זכויות מסוימות בחברה המוקנות אך ורק לבעלי מניות אשר שיעור אחזקותיהם בחברה עולה על אחוז מסוים.

אפשרויות לביצוע המימון

בניגוד לקרן הון סיכון, המשקיעה במזומן, אנג'לים המחזיקים במספר עסקים יציעו לעיתים מימון משולב בכסף ובשווה כסף. כך לדוגמא, אנג'ל מתחום הנדסת תוכנה עשוי להציע לחברה שירותי פיתוח בתמורה לאחוזים מהחברה. בהצעות שכאלה יש לבחון היטב מהו השווי לפיו ניתן השירות. כמו כן, יש לשקול האם המדובר בשירות הכרחי לחברה, אשר יש מקום לשלם עבורו באחוזים. תנאי נוסף הוא מועד הקצאת המניות ביחס למועד מתן השירות. באופן כללי, על יזמים להימנע מהקצאת מניות לפני קבלת התמורה.

סיכום

לבסוף, גם בדרך אל המימון הראשוני יש לדעת ולקחת בחשבון כי יהיו קשיים בדרך ולא מעט סירובים. חשוב לא להתייאש אלא להמשיך לחפש משקיעים. בסופו של דבר הסבלנות תשתלם.

בהצלחה!

Avishai Maderer,CPA

29 Hamered St, Tel-Aviv P.O.B 50287 615020

Industry House-12th Floor

Tel: +972 3 6433338

Fax: +972 3 6433339

שלום חברים פרסמתי מאמר חדש באתר הארץ
אשמח לשמוע מה אתם חושבים

רק לא NDA (כזה!)

אז ככה: למר אל"ף וגב' בי"ת יש רעיון מדהים לאפליקציה. אצו רצו השניים לחברת הפיתוח "אנחנו אלופים בפיתוח אפליקציות" ולחברת "אין עלינו באפליקציות משלב הרעיון" לקבל הצעות מחיר. אבל.... בחרדתם כי רבה על אפליקצייתם הורידו מר אל"ף וגב' בי"ת הסכם סודיות (NDA) מפולפל מאינטרנט, והחתימו את שתי חברות הפיתוח על הסכם הסודיות והלכו לישון בשקט, רגועים כי סתמו את החור המשפטי המכביד, וכי עכשיו הזכויות באפליקציה הם שלהם.

האמנם?? אז"ש (=אז זהו שלא): אף אם החברה המפתחת חתמה על הסכם סודיות, היזמים חשופים: הן זכויות הבעלות והן זכויות השימוש עדיין בידי המפתחים!

למה? ומה ניתן לעשות? נסביר בקצרה אחר כך נרחיב:

תשובה ל"למה" - ככה: בהסכם סודיות לאפליקציה יש שני "חורים" משפטיים עיקריים. החור הראשון: הסכם הסודיות לא שומר על זכויות הקניין של היזמים באפליקציה לשם כך צריך "פורמט זכויות יוצרים בינלאומי". החור השני: הסכם הסודיות לא מונע מהחברה המפתחת שימוש עצמי באפליקציה ואפילו תחרות ביזמים הוגי האפליקציה, העברת הזכויות בה לאחרים וכו'! לשם כך יש להרחיב את הסכם הסודיות ולהתאימו למיזם.

אז "מה ניתן לעשות": על היזמים לפנות לעו"ד זכויות יוצרים לשם רישום "פורמט זכויות יוצרים בינלאומי", וכן לקבל נוסח הסכם סודיות שעונה לשני קריטריונים מרכזיים: הוא מותאם למיזם, וכולל גם סעיף אי תחרות.

מה ההסבר המשפטי לכך?

פורמט זכויות יוצרים בינלאומי: הפורמט שומר על הקניין של היזמים באפליקציה. זהו מסמך משפטי, מאושר נוטריונית ובעל תוקף בינלאומי שמבוסס על אפיון משפטי קפדני של האפליקציה בהתאמה לדיני זכויות יוצרים. יש להכינו מראש ולהציג אותו ואת תכניו למפתחים לפני הפיתוח. בכך הפיתוח יהווה יצירה נגזרת של הפורמט (יצירה הנסמכת על יצירה מוקדמת יותר), והזכות להכין יצירה נגזרת, או להרשות הכנת יצירה נגזרת, היא זכות כחוק של בעלי הפורמט בלבד, כחלק מזכויות היוצרים שלהם עפ"י חוק זכות יוצרים תשס"ח - 2007. בכך שומר היזם על זכויות הקניין שלו באפליקציה.

הסכם סודיות מותאם למיזם: לא די בנוסח של הסכם סודיות שהיה מותאם למיזם אחר אף אם הוכן בקפדנות לאותו מיזם. כל הסכם "נתפר" קונקרטית גם לנסיבות של ההסכם. זאת ועוד, ע"י הורדת הסכם סודיות מהאינטרנט, לא נוכל לערוב לקפדנות הניסוח ונכונותו אף למיזם שלשמו הוא הוכן מראש, אם איננו יודעים מי ניסח אותו. לכן, הסכם סודיות מתאים צריך להיערך בהתאם למיזם הרלבנטי, וכאשר מדובר במיזם לאפליקציה, יש לנסחו בהתאם לכך. הסכם הסודיות צריך להפנות גם לפורמט זכויות היוצרים לאותה אפליקציה ולכלול תניות נוספות כמו אי תחרות ואף התחייבות לויתור על זכויות יוצרים בפיתוח וכו'.

הסכם פיתוח: לאחר סגירת הפרטים העסקיים והטכניים/מקצועיים של הפיתוח יש לערוך גם הסכם פיתוח הכולל תניות של מה עושים, מתי, כמה ולמי, עם ציון אבני דרך, מועדי תשלום והיבטים מסחריים נוספים המנוסחים משפטית בהסכם. להסכם זה יצורפו, כמובן, גם הפורמט והסכם הסודיות כנספחים.
  

ומה הן הזכויות הרצויות של המפתח: על המפתח לכבד את זכויות הקניין של היזם ולפתח את האפליקציה בהתאם לאפיון של הלקוח. על המפתח לשמור לעצמו על שני דברים עיקריים: על זכויותיו בתמורה המתקבלת מהיזם, ועל כלי הפיתוח שבהם הוא עושה שימוש כדי לפתח אפליקציות ללקוחותיו . 

מידעון "עו"ד טכנולוגי" לפסח 2014 - בברכת אם תרצו "אקזיט" זה לא יציאת מצרים!

איך מקימים סטארט-אפ לאפליקציה?
איך עושים אקזיט לאפליקציה?
ראו בניוזלטר שלנו לכבוד חג החירות 2014. קראו עכשיו!
עוד על היבטים משפטים של אפליקציות ואינטרנט: באתר!
פסח שמח לנו
יריב קדם, עורך דין פטנטים, זכויות יוצרים וקניין רוחני

ראיון עם עו"ד יריב קדם ברדיו תל אביב על הקמת סטארט-אפ לאפליקציה

איך מקימים סטארט-אפ לאפליקציה? ומה זה פורמט זכויות יוצרים בינלאומי?
הסכיתו לראיון ברדיו תל אביב עם עו"ד יריב קדם.
לקבלת מידע נוסף על סטארט-אפ לאפליקציה, פורמט זכויות יוצרים בינלאומי לאפליקציה, והיבטים משפטיים נוספים של אפליקציות קראו עוד באתר של עורך דין פטנטים, זכויות יוצרים וקניין רוחני יריב קדם.

למה לא רק ל- Apple חשוב לרשום סימן מסחר על מותג?

היום (2/10/2013) פורסם כי חברת Apple עקפה את חברת Coca-Cola והפכה למותג החזק בעולם. במשך השנים שבהם הובילה חברת קוקה קולה את מירוץ המותגים העולמי, היה המותג הנכס המרכזי בשוויה של החברה. אמנם אצל אפל תמהיל הנכסים שונה כיוון שיש לה גם נכסים נוספים כגון פטנטים (להגנת הטכנולוגיה של החברה) ומדגמים (להגנת עיצובים של מוצרי החברה), אולם מתחוור כי שווי כל טכנולוגיה או עיצוב חדשים של אפל, לא מגיע לשווי המותג של החברה כולה. נהפוך הוא, השווי של המותג נבנה גם משווים של הטכנולוגיות והעיצובים של המוצרים החדשים והחדשניים של אפל, ואלו בתורם תורמים להגדלת שווי המותג, יחד עם היבטים נוספים שתורמים לשווי המותג כמו פרסום ומשך השנים בהם המותג נמצא בשוק.

מכאן ניתן ללמוד כי שוויו של מותג חשוב יותר משווים של טכנולוגיות או עיצובים של מוצרים, ולכן יהיה גם חשוב לעסק להגן על המותג באמצעות רישום סימן מסחר בישראל ואחר כך גם בעולם, וזאת לא פחות מאשר ההגנה על החדשנות של מוצרי העסק באמצעות רישום פטנט. הא ראיה – לקוקה קולה אין כל חדשנות במוצריה. הנכס המהותי עליו היא מבססת את עצמה מאז ומעולם הוא נוסחת הקוקה קולה השמורה כסוד מסחרי, ומי שייבחן היטב את סל הקניין הרוחני של קוקה קולה יימצא שיש בו גם זכויות קניין רוחני נוספות כגון סימן מסחר על חזותו של הבקבוק (רשום בישראל גם כסימן מסחר מספר 10042) ועוד (בישראל בלבד יש לקוקה קולה כ- 300 סימני מסחר רשומים), אולם מה שצרכן ממוצע מדמיין כשהוא נתקבל במוצרי החברה או שומע עליה זה בעיקר המותג Coca Cola  בצורניותו המיוחדת, ואין כל צורך שאביא דוגמא כדי להמחיש את מה שלכולנו יש בראש....

היות ולא כולם עסקים גדולים, חזקים או ידועים כמו אפל, קוקה קולה, סמסונג, מיקרוסופט וחברות אחרות, נשאלת השאלה – מה חשיבות המותג עבור עסק קטן או בינוני. ובכן, ההגיון נשאר בעינו – המותג הוא הנכס החשוב בעסק ויש לשמור עליו כמבטא את המוניטין ואת ערכי ונכסי החברה, ולמעשה את כוח השוק שלה ואת הנכונות של לקוח לשוב ולרכוש את מוצרי העסק. על רגישות העסק למותג שלו אפשר ללמוד דווקא מניצול לרעה של המותג, דהיינו כאשר מישהו ינסה לעשות בו שימוש ולהטות את לקוחות העסק אליו ע"י שימוש במותג זה. במקרה כזה ייחתך השוק של העסק לטובת גנב המותג, בתחילה אולי מעט אך בהמשך הרבה ואם לא ייעשה כלום העסק יאבד את קהל לקוחותיו. במקרה כזה תוגש תביעה, מן הסתם, כדי לעצור את הנגע, מוקדם ככל האפשר.

אולם גנבי מותג הם לרוב קצת יותר מתוחכמים מזה ולא במהרה ייכנסו עם הראש בקיר ע"י שימוש במותג זהה בדיוק ודווקא לשוק המרכזי של העסק. כי אם זה יהיה המצב, יהיה קל יחסית לעצור אותם בעילה של גניבת עין עפ"י סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות. בעילה זו יש להוכיח שני יסודות (ע"א 5792/99 עתון משפחה נ' עתון משפחה טובה, פ"ד נ"ה (3) 931, 942): את המוניטין של המותג ע"י הוכחת כמות שימוש, משך שימוש וכד' (משימה ניכבדת כשלעצמה וטובה רק למשפט הרלוונטי, כך שצריך להוכיח את המוניטין בכל משפט ומשפט כנגד כל מפר ומפר) , וכי יש חשש להטעיית הלקוחות של העסק ע"י גנבי המותג. אולם כאשר גנבי המותג מתחכמים, כגון ע"י שימוש במותג דומה אך לא זהה, ובשוק משיק/משלים לשוק המרכזי של העסק, גניבת עין לא תועיל, והאמצעי המרכזי בו ניתן יהיה לעשות שימוש הוא סימן מסחר רשום שיעיל גם במקרים גבוליים ומייתר את הצורך המכביד להוכיח מוניטין ודמיון מטעה;קרי, די יהיה בהוכחת דמיון (לאו דווקא מטעה) וזאת באמצעות תעודת הרישום בלבד (ולא צבר הוכחות היסטורי וכמותי).

כדי שנוכל לרשום סימן מסחר עלינו לוודא שאין כבר סימן מסחר רשום (או בקשה לרישום סימן מסחר) בתחום שלנו לגבי מותג דומה לשלנו, ולנהל בקשה לרישום סימן  מסחר בישראל, שתוגש לרשם סימני המסחר. זו תירשם אם הוא יקבל אותה לאחר שתנאי פקודת סימני המסחר יקויימו לגביה, ובתנאי נוסף שאף אחד בציבור לא יתנגד לה בתוך שלושת חודשי תקופת ההתנגדויות שתחילתה בפרסום הבקשה בציבור ע"י רשם סימני המסחר. היתרון של סימן מסחר בא לידי ביטוי גם בכך שניתן לרשום את הסימן גם בחו"ל בהתבסס על הסימן בישראל, כגון בבקשות סימן מסחר נפרדות לכל מדינה, או בבקשה בינלאומית עפ"י פרוטוקול מדריד.

יצויין, כי אף ששוויו של מותג של עסק עולה על שווי הטכנולוגיה ו/או העיצוב של מוצרי העסק, העלויות לרישומו זולות בהרבה. כך לדוגמא, רישום של פטנט בישראל עולה כמה עשרות אלפי ₪, אולם רישום סימן מסחר בישראל יעלה אלפי ₪ בודדים.

לסיכום, רישום סימן מסחר למותג של העסק חשוב וכדאי לעסק באשר הוא מאפשר לו לשמור על קהל לקוחותיו, ולמנוע מאחרים לגנוב אותם באמצעות שימוש במותג דומה.

שימוש הוגן בסימני מסחר באינטרנט?!

לסימני מסחר ושמות עסקיים יש כיום חריג ספציפי, פרי הפסיקה, המלמד על חשיבות רישום סימן מסחר בכל יתר המקרים.
עפ"י החריג, פרי פסיקת בית המשפט המחוזי בת"א מאת כב' השופט גינת מיום 29/7/13, לעסק מותר לרכוש מ"גוגל" ולעשות שימוש בשם הפרטי של מתחרה כמילת מפתח (keyword), כדי לקדם את עצמו במערכת הקידום הממומן "Google Adwords".
דבר זה היה מותר רק לגבי שם מסחרי של חברה, אולם לא של אדם פרטי. ר' פסק הדין בעניין "מתאים לי", ה"פ (מח' ת"א) 506/06).

לפי פסיקת בית המשפט המחוזי בת.א. 16965-11-11 (29/7/13), שהפך בכך את החלטת בית משפט השלום באותו עניין, לעסק מותר לרכוש מ"גוגל" ולעשות שימוש בשם הפרטי של המתחרה שלו כמילת מפתח (keyword), כדי לקדם את עצמו במערכת הקידום הממומן "Google Adwords" בתנאים מסויימים.
לא נפרט כאן את כל ההחלטה, אך נציין, דרך משל, כי אסור ששם המתחרה או דומה לו יופיע גם במודעת הפרסום של העסק.
החלטה זו, כחריג מאד ספציפי לכללים הקבועים בפקודת סימני מסחר וכן בחוק עוולות מסחריות שאין לעשות שימוש בסימן מסחר רשום/שם מטעה, מלמדת על החשיבות הרבה של רישום סימן מסחר כדי להגן על שם עסק/חברה בכל יתר המקרים.
מאידך ניתן אולי לראות בגישה של פסק דין זה, הנשענת גם על פסיקה של מדינות אחרות, מעין יצירה פרי הפסיקה של דוקטרינת שימוש הוגן בסימני מסחר ושמות עסק, דוקטרינה הרלוונטית כיום רק לתחום זכויות היוצרים. 

פורמט זכויות יוצרים למוצרים מורכבים

אנו מדינה של בעלי רעיונות מדהימים מצד חברות ואנשים פרטיים. לא בכדי אנו מאופיינים בעולם כמדינה של חדשנות ויצירתיות. כיום, ברוב המקרים הרעיונות הללו באים לידי ביטוי במוצר הכולל מספר רב של אלמנטים, והשאלה היא על מה מתוך אלו יגן פורמט זכויות יוצרים והאם יש דרך להגן על יתר המרכיבים של המוצר בדרך אחרת?

מוצרים מורכבים על המדף

מוצרים מורכבים שלגביהם עולה שאלת הרלוונטיות של פורמט זכויות יוצרים הם, לדוגמא, טיסן שניתן להפעילו באמצעות טלפון נייד ע"י אפליקציה ייעודית, מוצר תעשייתי אליו נלווית תוכנה לתפעולו/תחזוקתו, ספר ילדים הקיים הן בעולם הפיסי והן כאפליקציה אליהם נלווה דיסק שמע, בובה אותה ניתן לחבר למחשב באמצעות USB ולשלוט בפעולותיה באמצעות אפליקציה ייעודית לכך, ועוד.

השימוש בפורמט זכויות יוצרים

פורמט זכויות יוצרים רלוונטי לשימוש לגבי מרכיבים מסויימים של המוצרים המורכבים.

כך, על האפליקציה הנלווית למוצרים ניתן להגן באמצעות פורמט זכויות יוצרים. בדוגמאות לעיל, מדובר באפליקציה לטיסן, בתוכנה למוצר התעשייתי, ועל האפליקציה לספר הילדים.

גם על מרכיבים פיסיים שאינם אפליקציות ניתן להגן באמצעות פורמט זכויות יוצרים. מדובר במרכיבי מוצר שהם יצירות במהותם. בדוגמאות לעיל מדובר בספר ובדיסק השמע. אם יש הוראות שימוש למוצר או משחק, גם על אלו ניתן להגן באמצעות פורמט זכויות יוצרים.

כאן עולות שתי שאלות: השאלה הראשונה הינה עד כמה פורמט זכויות יוצרים יכול להיות כללי כדי להגן על הרעיון שגלום במוצר ולכסות גם מוצרים שלא חשבנו עליהם מלכתחילה. השאלה השניה הינה האם ניתן להגן על יתר מרכיבי המוצר בדרך אחרת. להלן נשיב על השאלות החשובות הללו.

הגנות קניין רוחני נוספות למוצרים מורכבים

במקרים בהם מדובר במספר מוצרי משנה המרכיבים מוצר מורכב יותר, ניתן למצוא דרכים להגן על מוצרי המשנה בתנאים מסויימים.

כך למשל, על העיצוב של המוצר הפיסי ניתן להגן באמצעות "מדגם". זו הגנה שמסופקת לעיצוב מוצר שהוא חדש ויצירתי. לכן, כאשר יוצאים לשוק עם מוצר חדש כדאי להקדיש מחשבה גם לאספקט זה של המוצר עוד בשלב תכנונו. כל אספקט שכזה נותן ערך נוסף למוצר, מאפשר את בידולו בשוק, ומאפיין את המוצר כשייך דווקא לבעלים מסויים ולא לאחר. ואכן, אם הצלחנו לתת צביון ייחודי מספיק לצורתו החיצונית של המוצר שעליה ניתן להגן באמצעות מדגם, נוכל למנוע ממתחרים לחקות את עיצובו של המוצר בעיצוב זהה או אף דומה.

כמובן שאם המוצר הוא חדש (לא קיים כמוהו בעולם) וחדשני (יש בו צעד אמצאתי, כלור הוא לא מובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע בתחום המוצר), עקרונית ניתן להגן עליו גם כפטנט.

בנוסף, הואיל והמוצר המורכב פונה לשוק מסויים, בדרך כלל יש לו שם ו/או לוגו המבדלים אותו בשוק. הבעיה תהיה כאשר המוצר יצבור הצלחה ולכן גם מוניטין כמוצר מוצלח. במקרים אלו יש נטיה למתחרים בלתי לגיטימיים לעשות שימוש בשמות דומים (לרוב לא זהים) כדי להטעות לקוחות שלכם להגיע אליהם דווקא, ובכך ייחתך חלק מנתח השוק שלכם לטובת אחרים. השימוש בשם או לוגו דומים ולא זהים לצורך זה נועד לאפשר למתחרים הללו לטעון כי לא העתיקו את השם או הלוגו ולכן פועלים באופן לגיטימי לכאורה. בדיוק למטרה זו קיימת הגנת הקניין הרוחני של "סימן מסחר" המאפשרת להגן גם על שמות או עיצובי לוגו דומים, לא רק  זהים, לשם או הלוגו שלכם.

לסיכום נקודה זו, על מרכיבי המוצר האחרים ניתן להגן פעמים רבות באמצעות כלים משפטיים אחרים מעולם הקניין הרוחני - מדגם לעיצוב החדש והיצירתי של המוצר, פטנט למוצר חדש וחדשני, וסימן מסחר לשם וללוגו של המוצר.

מרחב ההגנה של פורמט זכויות יוצרים 

בין הרעיון שקיים אצלכם בראש (שלגביו אין הגנת קניין רוחני משום סוג), לבין הביטוי הקונקרטי של הרעיון באמצעות אפליקציה, תוכנה, ספר, תסריט לתוכנית טלוויזיה, וכו (לגביהם ניתן לעשות שימוש בפורמט זכויות יוצרים), יש פער. הפער נובע מכך שהרעיון (שאינו בר הגנה) הוא כללי וניתן לבטא אותו במספר דרכים קונקרטיות (ברות הגנה). אולם משיקולי יעילות ושיקולים כלכליים הביטוי הקונקרטי של הרעיון יהיה אחד, אולי אף כמה, אבל לא כל הדרכים שניתן לבטא את הרעיון יבואו לידי ביטוי.

לפיכך, יש תמריץ גדול לבטא באמצעות פורמט זכויות יוצרים לא רק דרך קונקרטית אחת של הרעיון, אלא כמה. ומה יותר אינטגרטיבי לעשות זאת מאשר באמצעות ביטוי כללי ככל שניתן של מרכיבי הרעיון - קרי כפורמט. הרי זה ייעודו, הלא כן?!

ובכן, כאן יש גבול עדין בין ביטויים קונקרטיים של הרעיון, לבין ביטוי הפורמט של מרכיביו הכלליים, שכן הביטוי של המרכיבים עלול להיות כל כך כללי, עד שאין בו כל יצירתיות. ניקח לדוגמא את האפליקציה של המשחק "Angry Birds" אשר אין ספק שכאפליקציה מבטאת רעיון קונקרטי ולכן ביטוי זה (האפליקציה עצמה) מוגן בזכויות יוצרים. אך על הביטוי הכללי מדיי של משחק זה כ"עצם פוגע בעצם", אין כל יצירתיות. לפיכך פורמט זכויות יוצרים שיתייחס כך למשחק לא ישיג את מטרתו.

במילים אחרות, באמצעות פורמט זכויות יוצרים ניתן להשיג הגנה אפקטיבית רחבה יותר מאשר רק על הביטוי הקונקרטי של האפליקציה, הספר, או התסריט לתוכנית טלוויזיה, אך זאת רק אם פורמט זכויות יוצרים כזה מנוסח בטכניקה הנכונה.

לסיכום - הגנת זכויות יוצרים על מוצרים מורכבים

כדי להבין את הלוגיקה של הגנת מוצר מורכב, צריך להבין שזכות יוצרים היא רק זכות אחת מזכויות הקניין הרוחני בה ניתן לעשות שימוש לצורך הגנת מוצר, וזכויות קניין רוחני נוספות כגון מדגם, פטנט, וסימן מסחר יכולות להיות רלוונטיות ואפקטיביות. זכות יוצרים, מדגם ופטנט יש לבחון לפני חשיפה כלשהי של הרעיון למישהו. הגנת סימן מסחר יש לבחון לפני שיוצאים עם המוצר לשוק.

פורמט זכויות יוצרים ישמש אותנו לצורך הרחבת ההגנה מפני העתקה של אפליקציה, תסריט טלוויזיה, ספר, או יצירה אחרת, ע"י שימוש במרכיבים הכלליים יותר של הרעיון, אך עד גבול מסויים. הפורמט יהווה אמצעי ראייתי חיוני במקרה של העתקה כאמור כדי להוכיח, בין השאר, מה היא היצירה המוגנת, של מי היא, ושאנחנו היינו כאן קודם, וכן כדי לייצר מוניטין מחד, והרתעה מראש מאידך, כדי לשמור על זכויות הקניין שלנו, ולהינות מהן בעצמנו.

לפרטים נוספים אודות הגנה על זכויות יוצרים לחצו כאן

פרסום באינטרנט – הנאה או הונאה?

ישנן חברות פרסום אינטרנטיות הפועלות בחו"ל באופן לגיטימי, אך כאלו שפועלות בדרך של הונאה, והונאה זו מופעלת כלפי רבים אשר אינם יודעים כיצד להימנע מרוע הגזירה של תביעה נגדם בחו"ל על חוב בסך אלפי או אף מאות בודדות של יורו אותו לא התכוונו ליצור, אך כשקיים מסמך הנושא את חתימתם ומעיד לכאורה אחרת... ולפיכך מעדיפים לשלמו כדי להימנע מהליכים כאלו.
 אתם מוזמנים לשפוט באיזה אופן פעלה חברת הפרסום Globe Trade Control כלפי חברה ישראלית שפנתה אלינו בצר לה, וכיצד הסתיימה הפרשה בהצלחה.
חברת Globe Trade Control (להלן GTC) מופיעה באתר Fraud Watchers, אתר המשתף תלונות של גולשים מרחבי העולם על הונאות שבוצעו כלפיהם.
פרט מידע זה לא היה ידוע לחברה הישראלית כשקיבלה בסוף 2012 טופס תמים למראה הכולל את פרטיה כמופיעים במאגר של GTC. עפ"י האמור בטופס הוא נועד לאפשר לחברה לעדכן בחינם את פרטים אלו.
הטופס נשלח לחברה באימייל מספר פעמים. בתחילה התעלמו ממנו, עד שבאחת הפעמים תיקנו את הפרטים השגויים ושלחו בפקס. זמן קצר לאחר מכן הגיע מכתב מחברת GTC כי הטופס התקבל, אולם חסרה עליו חותמת וחתימת החברה. אף הפעם, רק לאחר מספר פניות, נשלח הטופס עם החותמת של החברה וחתימת המנכ"ל.
בשלב זה החלה חברת GTC לדרוש תשלום על פרסום הפרטים, לתקופה של 12 חודשים, לפי 97 יורו לחודש. מסתבר שסכום זה הופיע בפסקה שהופיעה בתחתית הטופס, כסכום שבו תחויב החברה לצורך פרסום פרטיה.
פסקה זו עמדה בסתירה לאמור בטופס ולפיו מדובר בעדכון פרטי החברה חינם בלבד. לכל הפחות נוצרה אי בהירות פרשנית לגבי האמור בטופס. זאת ועוד, החברה הישראלית שלחה לחברת GTC הודעה מיידית על ביטול הפרסום והחיוב בגינו, אולם חברת GTC עמדה על שלה לקבל את התשלום במלואו.
לאחר מספר התכתבויות שלא הועילו בין החברה הישראלית לחברת GTC, פנתה אלינו החברה הישראלית לקבלת יעוץ וסיוע, לרבות עקב כך שמשרדנו משמש כיועץ מכון היצוא.
במכתב פניה מפורט מיום 10/1/13 לחברת GTC  שכותרתו "הונאה נגד חברה ..." פירטנו את השתלשלות העניינים, ניתוח משפטי, תוצאות גוגל על מעשיה של החברה כלפי אחרים, והתרינו בחברה כי אם לא יבוטל החוב, הרי שמתוקף מעמדנו במכון היצוא נוכל להפעיל כל הליך משפטי נגדם על בסיס בינלאומי. ביום 28/1/13 קיבלנו מכתב תשובה כי "ההסכם" והחשבונית כלפי החברה הישראלית, בוטלו שינהם.

כיצד להגן על Google Glass ?

משהעולם הפך ל"שטוח" (חרף התיזות של קולומבוס....ראו ספרו של תומאס פרידמן), פיתוחים וטכנולוגיות חדשים אשר נחשפים ולו קמעה, הופכים כהרף עין ונקישת עכבר למידע ציבורי כלל עולמי. מצד שני, חשיפה של מוצר כגון בפרסומו או בתערוכות טכנולוגיות הם הכרח לקידום ושיווק מוצרים ופיתוחים חדשים. פטנט וזכות יוצרים הם הכלים המשפטיים של החברות המפתחות לשמור על האינטרסים הטכנולוגיים שלהן חרף חשיפה זו. כיצד?

Google Glass, פטנט וזכות יוצרים

הטכנולוגיות של המחר, הן כבר המוצרים של היום (ראו דוגמת Google Glass, Kinect), ואלו מערבים פיתוחים מתקדמים ביותר של חומרה ותוכנה. אולם הכלים המשפטיים של היום- פטנטים וזכויות יוצרים אינם חיים בהרמוניה בינהם לגבי האינטרסים המוגנים: בעוד שפטנט, אם יירשם, יגן על מוצר חדשני או תהליך שהם תעשייתים, הוא לא יספק הגנה זו לתוכנה/אפליקציה/מערכת הפעלה (למעט חריגים), וכדי להגן על תוכנה/אפליקציה/מערכת הפעלה (להלן יחד, על אף השוני בין אלו: "אפליקציה") אין מנוס אלא להישען על זכויות יוצרים. אולם זכות יוצרים, חרף היותה הגנה משפטית בינלאומית מהרגע שהאפליקציה באה לעולם ללא צורך ברישום פורמאלי, מספקת הגנה מפני העתקה בלבד והעדר הרישום משמיט ראיה חשובה להוכחת מועד יצירת האפליקציה, זהות היוצר, וזיהוי האפליקציה המוגנת.

לפיכך, טרם חשיפה של פיתוחים וטכנולוגיות חדשניים, יש להגן עליהם מראש באמצעות פטנט, זכות יוצרים, ואף שילובם. מהם עיקרן של זכויות אלו?

מהו פטנט?

פטנט הינו אמצאה כשירת פטנט אשר אושרה ונרשמה בלשכת הפטנטים.

אמצאה כשירת פטנט- חוק הפטנטים הישראלי קובע אילו אמצאות ניתן לרשום כפטנט ברשות הפטנטים הישראלית. ס' 3 לחוק הפטנטים דורש כי תהיה זו אמצאה חדשה ומועילה של מוצר או הליך בכל תחום טכנולוגי, שניתנת לשימוש תעשייתי או חקלאי ומהווה התקדמות המצאתית.

אמצאה חדשה- אמצאה שלא התפרסמה בפומבי, בארץ או בחו"ל, לפני תאריך הגשת הבקשה לרישום.

למעשה, "הפטנט" הינו ההגנה הניתנת לבעל הפטנט, שכן מהרגע בו האמצאה נרשמה כפטנט בלשכת הפטנטים, אין אדם, מלבד בעל הפטנט, אשר רשאי להשתמש ולהרשות שימוש באמצאה שלא כדין וללא שניתן לו אישור על כך מבעליו והוא יהיה חשוף לתביעה אזרחית ואף הליכים פליליים באם יפר את זכות השימוש הבלעדית של בעל הפטנט, קל וחומר באופן מסחרי.

בעל הפטנט- מי שהפטנט רשום על שמו בפנקס הפטנטים. 

משך ההגנה- למעט חריגים, 20 שנה מיום הגשת הבקשה.

מהי הבעייתיות בהצגת פטנט בתערוכה בחו"ל?

פטנט שנרשם בלשכת הפטנטים של מדינה מסוימת, יכול לקבל הגנה רק בתחום השיפוט של אותה מדינה בה נרשם. כלומר, בעל פטנט שאמצאתו רשומה כפטנט רק בלשכת הפטנטים של ישראל, לדוגמא, יכול למנוע את השימוש של אחר באמצאתו רק בתחומיה של מדינת ישראל.

מכאן, שבעל פטנט אשר מציג את אמצאתו בתערוכה בחו"ל, חשוף כעת להעתקה וניצול של אמצאתו במדינות השונות.

בהקשר זה חשוב לדעת כי בצירוף תנאים מסוימים, מדינות רבות בעולם מגנות על פרסומים של אמצאות שנעשו לפני תאריך הגשת הבקשה אם הוצגו בתערוכות מוכרות כך שחדשנות האמצאה לא נפגעת עקב פרסומה בתערוכה.

האם ניתן להגיש בקשה לפטנט עולמי?

נכון להיום, אין אפשרות לקבל על סמך בקשה יחידה פטנט עולמי. הליך רישום אמצאה כפטנט צריך להיעשות בנפרד בכל מדינה ומדינה בהתאם לחוקיה, ולא כל אמצאה שנחשבת במדינה מסוימת ככשירה לשמש כפטנט תחשב כך גם במדינה אחרת. יחד עם זה, אמנות בינלאומיות כמו אמנת פריז ואמנת ה- PCT מאפשרות, כמפורט בהמשך, לשמור על תאריך ההגשה של בקשת פטנט גם כלפי יתר המדינות החברות בהן.   

האם כדאי לרשום את האמצאה כפטנט בכל מדינות העולם?   

אין כל מניעה לרשום את האמצאה כפטנט גם במדינות נוספות, אך חשוב להבין כי כל בקשה לפטנט, עבור כל מדינה בנפרד, כרוכה בהליך רישום ובעלויות רישום לכל מדינה בנפרד. לכן, כדאי לנהל תהליך קבלת החלטות מסודר טרם החלטה באלו מדינות נכון להגיש בקשה לרישום פטנט, שהן ככלל יהיו המדינות בהן צפוי ביקוש למוצר, מדינות מהן פועלים מתחרים ידועים, מדינות טכנולוגיות מובהקות (כגון יפן, דרום קוריאה, ארה"ב, גרמניה), ומדינות שכמות ההפרות בהן גדולה (דוגמת סין).

תוך כמה זמן מיום הגשת בקשת פטנט בישראל ניתן להגיש בקשה מקבילה גם בחו"ל?

1.         לפי אמנת פריז עליה חתומות כמעט כל מדינות העולם, מהרגע שבו הוגשה בקשה לרישום אמצאה כפטנט במדינה מסוימת, קיים פרק זמן של 12 חודשים במהלכו ניתן להגיש בקשות מקומיות לרישום פטנט גם במדינות אחרות ("בקשות מקבילות") ולקבל על בקשות אלו את תאריך הבקשה הראשונית הידוע בשם "תאריך בכורה" או "תאריך דין קדימה". 

דיני הפטנטים קובעים כי "כל הקודם זוכה". כלומר, מי שהגיש בקשת פטנט ראשון בזמן, וכדין, יהיה זה שהפטנט יירשם על שמו, ומכאן שלתאריך הבכורה חשיבות קריטית.

2.         בנוסף, לפי אמנת PCT עליה חתומות רובן הגדול של המדינות החברות באמנת פריז, כולל ישראל, ניתן במהלך ה-12 החודשים הראשונים להגיש גם בקשת PCT דרך לשכת הפטנטים בארץ, ולקבל תוספת זמן של 18 חודשים (לעיתים יותר), בנוסף ל-12 החודשים הראשונים שלפי אמנת פריז, בהם ניתן יהיה להגיש בקשה לפטנט גם במדינות האחרות החתומות על האמנה.

ומה השלב הבא של ה- PCT?

תוך 16 חודשים מתאריך הבכורה, מקבל מגיש בקשת ה- PCT דו"ח חיפוש וחו"ד לגבי אפשרות רישום האמצאה כפטנט במדינות השונות, ומאותו הרגע עליו להחליט האם, ובאילו מדינות, ירצה להגיש בקשות מקומיות לפטנט. תוך 30 חודשים מתאריך הבכורה, ניתן להגיש בקשה מקומית בכל מדינה מיועדת, בצירוף האגרות של אותה מדינה, ועלויות נוספות כגון תרגום ושכ"ט עורכי פטנטים ויראו את הבקשה המקומית כמוגשת בתאריך הבכורה שהיה 30 חודשים קודם לכן.

יחד עם זאת, הבקשה תבחן מחדש בכל מדינה בה הוגשה, ויינתן עליה פטנט בהתאם לחוק של אותה מדינה.

מה קורה אם חלפו 12 החודשים ולא הוגשה בקשת פטנט בחו"ל?

במידה וחלפו 12 החודשים מיום "תאריך הבכורה" ולא הוגשה בקשה לפטנט גם בחו"ל, בין אם בקשה מקומית ובין אם בקשה בינלאומית, לא ניתן יהיה לשמור על תאריך הבכורה. אם הטכנולוגיה לא תיחשף בשלב זה באמצעות פרסום הבקשה או המוצר, ניתן להגיש בקשה במדינות אחרות ללא שמירת תאריך הבכורה, אולם קיים חלון הזדמנויות צר לעניין זה ואם בוצעה חשיפה, לא ניתן יהיה להגיש כל בקשה נוספת. במקרה כזה, אע"פ שגם אדם אחר לא יוכל לקבל על אותה אמצאה פטנט במדינתו, התוצאה של זה משמעותה כי ניתן יהיה לעשות בחו"ל שימוש בפטנט, לרבות שימוש מסחרי, ולבעל הפטנט לא תהיה מילה בנידון.

מכאן, שבעל פטנט המעוניין בכל זאת להציג את אמצאתו בחו"ל, צריך לשקול האם הוא מעוניין כי אמצאתו תיחשף בפני ציבור אנשים אשר רשאים כדין להעתיק ולנצל את אמצאתו.

פטנט על האפליקציה שבטכנולוגיות?

אף שבארה"ב ניתן לרשום פטנטים גם על אפליקציה, וכן על שיטות מסחר בעלות יישום פרקטי, הרי שעל פי החלטה תקדימית של בית המשפט העליון האמריקאי מיום 12 ליולי 2010 בעניין בילסקי  (Bilski v. Kapus, 2009-006599,)  , לא יותר רישום פטנט על שיטה מופשטת. על הגישה המאפשרת רישום פטנט על אפליקציות יש ביקורת רבה בעולם בכלל, ומצד מפתחי אפליקציות בפרט, במיוחד אלו המצדדים בפיתוח בקוד פתוח. גם הגישה של רשות הפטנטים הישראלית אינה ליבראלית אם כי אינה שוללת לחלוטין רישום פטנט על תוכנה שיש בה תהליך טכנולוגי מוחשי. הקשיים הפרשניים והאופרטיביים המאפשרים לרשום פטנט על תוכנה, גורמים לנו להזדקק  להגנת זכות יוצרים, בין במקביל להגנת הפטנט, ובין ללא הגנת פטנט כלל.

הגנת זכות יוצרים על האפליקציה שבטכנולוגיות

הואיל והטכנולוגיות החדשניות בהן מדובר כוללות גם אפליקציות, תוכנות מוטמעות ומערכות הפעלה הזוכות להגנת זכות יוצרים, יש להבין את היקפה של הגנה זו. לעניין זה ראוי לעשות הבחנה בין ההגנה המהותית בזכות יוצרים לבין ההיבט הראייתי והפרוצדוראלי הכרוך במימושה.

מהותית, זכויות יוצרים דנות ב"יצירה" ובזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר. לפי חוק זכות יוצרים, תשס“ח – 2007 מדובר בפעולות העתקה, פרסום (לגבי יצירה שלא פורסמה); ביצוע פומבי (לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט); שידור; העמדת היצירה לרשות הציבור; עשיית יצירה נגזרת (כגון תרגום או עיבוד), (לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית); השכרה (לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב.

זכויות יוצרים הן בינלאומיות בכל העולם ממועד ביצוע היצירה מכוחם של אמנת ברן (Berne Convention for the Protection of Literary and Artistic Works), והסכם טריפס (TRIPSS) התקף כלפי המדינות החברות בארגון הסחר העולמי (WTO). לפי אמנות אלו שאומצו במדינות השונות בעולם אין צורך בהליך פורמאלי כגון רישום לשם מתן תוקף לזכות היוצרים לבעליה. אולם זהות הבעלים לא תמיד נהירה (כגון במקרים של בעל מניות בחברה שהוא גם עובד שלה והפיתוח החל טרם הקמת החברה או בפיתוח אפליקציה שלא ע"י בעל הרעיון), מועד היצירה לא תמיד מתועד, והאפליקציה המקורית הנושאת את התאריך המוקדם של הפיתוח לא תמיד קיימת בהיעדר תשומת לב ותיעוד. מכאן מתעורר קושי ראייתי ופרוצדוראלי לאכוף זכויות יוצרים במקרים של העתקה. 

הפיתרון הראייתי והפרוצדוראלי יבוא לידי ביטוי באמצעות פורמט זכויות יוצרים נוטריוני לאפליקציה, המאפשר הן להגדיר את האפליקציה מראש (ואף להרחיב את ההגנה באמצעות עריכה משפטית), הן להגדיר את הבעלים שלה באופן וודאי, והן להגדיר את מועד תוקפה. הפורמט הנוטריוני ניתן לשימוש רב פעמי, משמש הוכחה (בדומה לתעודת פטנט) ולא רק עדות (כגון אישור עו"ד שאינו נוטריון) או ראיה אחרת בדרך להוכחה התלויים בשיקול דעת השופט. באמצעות פרוצדורה קלה נוספת (אפוסטיל) שעלותה זניחה (מספר עשרות ש"ח) ניתן להפוך את האישור הנוטריוני לפורמט גם כראיה תקפה בחו"ל. בכך, פורמט זכויות יוצרים נוטריוני לאפליקציה מהווה האמצעי היעיל ביותר לקבלת צו מניעה כנגד מי שנחשד בהעתקת האפליקציה.

הגנת זכות יוצרים ופטנט לפני חשיפה

עקב הסכנה שבאיבוד הזכות לרישום פטנט עקב חשיפתו, והסיכון שבהעתקת אפליקציות ותוכנות הכלולות בטכנולוגיה או עושות בה שימוש במהירות הבזק, יש להגיש בקשת פטנט בכורה על הטכנולוגיה ולערוך פורמט זכויות יוצרים לאפליקציות ולתוכנות טרם חשיפת המוצרים והטכנולוגיות. 

הרצאות מאת ועדת קניין רוחני של מחוז תל אביב והמרכז - קניין רוחני על קצה המזלג - 27.2.13 - המעבדה החברתית במזא"ה 9

ביום רביעי ה-27.2, בשעה 18:30, תתקיים במעבדה החברתית במזא"ה 9 סדרת הרצאות קצרות על קניין רוחני בהקשר לעולם היזמות החברתית, עסקים חברתיים ויזמות בכלל

רוצים לדעת איך להגן על הרעיון/פטנט שלכם? איך לשמור על האפליקציה שפיתחתם כשלכם? בואו לשמוע ולשאול שאלות

ההרצאות בחינם. מה בתכנית?

 18:30-19:00 התכנסות וכיבוד קל

 19:00-19:05 דברי פתיחה - עו"ד אייל ברוק - משרד עורכי דין אייל ברוק, יו"ר ועדת קניין רוחני לשכת עורכי הדין (מחוז תל אביב והמרכז)

 19:05-19:25 "זכויות יוצרים והגנה על אפליקציות באינטרנט ובסמארטפונים" - עו"ד יריב קדם - יריב קדם - משרד עורכי דין ונוטריון

 19:25-19:45 "סימני מסחר - כיצד להגן על שם העסק שלכם" - עו"ד ג'ני מזור - סורוקר אגמון משרד עורכי דין ועורכי פטנטים

 19:45-19:55 הפסקה וכיבוד קל

 19:55-20:15 "זה הסוד שלי - על סודות מסחריים" - עו"ד דור נחמן - דור נחמן – משרד עו"ד

 20:15-20:35 "רישום פטנט במחשבה תחילה" - עו"ד ליאת גלילי פרל - פרל משרד עורכי דין ההרצאה תועבר על ידי חברי הועדה לקניין רוחני של לשכת עורכי הדין (ועד מחוז תל אביב והמרכז), ותעזור לכם להבין מהי הדרך המשפטית הנכונה להגן על הרעיון שלכם - בין אם זה אתר אינטרנט, מוצר או אפילו שיתוף פעולה עם גורם נוסף, וכן מהי דרך להימנע מהפרת זכויות הקניין הרוחני של צדדים שלישיים.
:לפרטים נוספים והרשמה לחצו כאן.

מפיתוח אפליקציה ועד לפיתוח עסקי - סמינר אפליקציות במכון היצוא הישראלי ב- 31/01/2013

14:00-14:10 – אוהד קוג'מן, ראש תחום אפליקציות, מכון היצוא – דברי פתיחה, והצגת פעילות המכון בתחום.

14:10-14:40 – Max Smolaks - Author, TechWeek Europe – מגמות ומודלים עסקיים בשוק האפליקציות באירופה

14:40-15:10 – עו"ד יריב קדם – יריב קדם - משרד עורכי דין ונוטריון - הגנה מקדמית על אפליקציה בזכויות יוצרים (קניין רוחני).

15:10-15:40 – שלמי גרנדס - בעלים, גרנדס מדיה גרופ בע"מ – מפיתוח אפליקציה לפיתוח עסקי.

15:40-16:00 – הפסקה.

16:00-16:30 – אורון צל, מנכ"ל Mash Medical, יזם, משקיע בעל ניסיון רב בשיווק אונליין – מודלים עסקיים לשיווק במובייל והשקעות.

16:30-17:00 – סיפור הצלחה של אפליקציה ישראלית בחו"ל – TBA

ניהול משפטי של תיקי קניין רוחני

מבוא

מאמר זה עוסק בהבדל בין שירות לבין פיתרון בתחום הקניין הרוחני.

ביתר פירוט מדובר בהבדל שבין הענקת שירות ספציפי של רישום זכות קניין רוחני, לעומת פיתרון משפטי סינרגטי של ניהול תיקי קניין רוחני. ניהול כזה מאפשר לעורך הדין לקניין רוחני להתאים מוצר לזכות ולא רק זכות למוצר, לבצע בקרה משפטית על עריכת הפטנט שמבוצעת ע"י עורכי פטנטים, להציע מוצרים משפטיים משלימים כמו פורמט זכויות יוצרים נוטריוני לאפליקציה נלווית למוצר, רישום סימן מסחר למיתוגו ורישום מדגם לעיצובו, ולהוות מוקד אחד לכל פנייה הנוגעת לזכויות הקניין הרוחני – לא רק מבחינת רישום הזכויות, אלא גם לעניינים משפטיים נוספים כמו רישיונות שימוש, חוזים משפטיים, ניהול התנגדויות, וניהול תביעות קניין רוחני.  

הגישה המסורתית – שירות קניין רוחני

כעניין של מסורת ותפיסת עולם מקצועית, בעלי המקצוע הנוגעים לעולם הקניין הרוחני דוגמת עורכי דין ועורכי פטנטים, מסווגים ברוב המקרים את עולם הקניין הרוחני לשירות הנוגע לזכות. לדוגמא,  רישום זכות קניין רוחני כזו או אחרת, תביעה בגין הפרה או התנגדות, או עריכת רישיון שימוש בתנאים כאלו או אחרים.

הגישה של ניהול משפטי של תיקי קניין רוחני – מבט לתועלות

בגישה של ניהול משפטי של תיקי קניין רוחני, אנו מציעים שתהיה מעורבות מקדמית לעורך הדין בתהליך קבלת ההחלטות לשם אפיון המוצר מבחינה טכנולוגית, צורנית ושיווקית, לאור התועלות שזכויות הקניין הרוחני מקנות למוצר ההספציפי. מה הן תועלות אלו, ומה השיקולים שעומדים מאחוריהן?

קניין רוחני כיוצר מונופול תחרותי: תועלת זו משמעה כי רישום זכות הקניין הרוחני היא חשובה כדי לשמור על היתרון התחרותי של המוצר הרלוונטי בשוק, אם היתרון הזה הוא רלוונטי מבחינה מסחרית. ניקח לדוגמא שיטה לתאורה חדשנית ופטנטבילית. העובדה שהיא ניתנת לרישום כפטנט, אינה אומרת שבאופן אוטומטי אשאף לעשות כן, אם ישנה כבר שיטה אחת נוספת (מצב שייצור דואופול בשוק המוצר) או יותר משתי שיטות (אוליגופול בשוק המוצר). דהיינו, יתכן שרישום הפטנט לא יביא לתוצאה מסחרית מספקת ולכן יתכן שלא אתחיל בתהליך הרישום היקר. אם לעומת זאת, יזוהה צורך בשוק המוצר, ומענה טכנולוגי נכון יעניק לחברה יתרון, ולו קל, מבחינה מסחרית, החברה תשאף לפתח את המוצר באופן שיאפשר רישום פטנט ו/או מדגם לגביו, כמו גם למתג אותו בהתאם ולרשום סימן מסחר על המיתוג . דהיינו, כבר בשיקול הדעת המקדמי לגבי פיתרון העונה לצורך שוק מסויים, יש לקחת בחשבון שיקולים של קניין רוחני.

קניין רוחני כנכס: ניתן לנצל את זכויות הקניין הרוחני כנכסים בהיבטים שונים, באשר מכוחם ניתן להעניק רשיונות שימוש, ליצור מיזמים משותפים עם שחקנים חדשים, להגיע לשיתוף פעולה עם מתחרים בעלי מוצרים משלימים (Coopetition) כגון באמצעות רשיונות צולבים (Cross-licensing), למכור את הקניין הרוחני כאשר כבר אין צורך בו, שיעבודו לצרכי הלוואה וכו. בהתאם לכך על החברה לנהל תהליך קבלת החלטות המאפשר לה לזהות הזדמנויות מתאימות אצל מתחרים, לקוחות, ושווקים שאינם בהכרח השווקים בהם היא פועלת באופן מסורתי, ולזהות כיצד מוצרים, תהליכים או פתרונות אחרים שהיא מפתחת או כבר נמצאים ברשותה, יכולים להקנות יתרון שישוריין באמצעות זכות קניין רוחני.

קניין רוחני כאמצעי למיתוג וזיהוי: מיתוג וזיהוי חברה מזוהה עם רישום סימן מסחר על השם או הלוגו של החברה. אולם ניתן לנצל גם מדגם רשום לצורך זה, כדי לעצב פריט החוזר על עצמו בין שלל מוצרי החברה, ולרשום לגביו מדגם. דוגמאות לכך הן עיצוב ידית מיוחדת לדלת או פקק מיוחד לבקבוקי משקה.

"כיפת ברזל" משפטית: התועלת המשפטית הנובעת מאן היא ברורה, אולם צריך להדגיש כי האפשרות לקבל צו מניעה זמני, צו חיפוש או צו תפיסה זמני, קרי – אמצעים משפטיים המאפשרים לקבל סעד מהותי ומשמעותי תוך ימים ספורים, מאפשרת לשמור על נתח השוק המלא בשוק המוצר הרלוונטי. שלל אמצעים מקדמיים ונוספים עומדים לזכות בעל הזכויות, ובכלל זה מכתבי התראה, עיכוב טובין במכס, כתבי אישום פליליים, תביעות כספיות, והטלת אחריות משפטית על מנהלים.

הרתעה: לא רק זכויות קניין רוחני רשומות מייצרות הרתעה של מתחרים ומפרי זכויות מלייצר או להעתיק מוצרים בתחום המוצר, אלא גם בקשה לכך בלבד (Patent Pending). לפיכך, יתכן ואמליץ להגיש בקשת פטנט לרישום, אף שידוע לי מראש כי סיכוייה להתקבל נמוכים עד אפסיים (הגשה טקטית), ולו רק כדי לייצר הרתעה חדשה בתחום.

מוניטין: רישום הזכויות מקנה הילה עסקית סביב החברה המחזיקה בזכות, ככזו ש"באה כדי להישאר", ככזו שיש לה אמירה לטובת לקוחותיה, וככזו המוכנה להילחם על זכויותיה מול מתחריה. בכך ילך שמה של החברה לפניה, ולכל הפחות יבטא בצורה טובה יותר את מעמדה בשוק, ויקל עליה להגדיל את נתח השוק בקלות ובמהירות רבים יותר.

מעורבות מקדמית בקבלת החלטות

כדי לאפשר לניהול הקניין הרוחני להיות אפקטיבי, על עורך הדין לקניין רוחני להשתתף בתהליך קבלת ההחלטות כחלק מתהליך הפיתוח והשיווק של המוצר. תחילת התהליך הינה באיתור הצורך בשוק הלקוחות. עורך הדין נכנס לתמונה בשלב האיפיון והפיתוח של פתרון, מוצר או תהליך. בשלב הבא ייבחנו האספקטים הרלוונטים של קניין רוחני למוצר קרי- הגשה אסטרטגית או טקטית של פטנט, בחינת הצורך לעיצוב חדש של מוצר ורישום מדגם על העיצוב, בחינת הצורך במיתוג של המוצר ורישום סימן מסחר בהתאם (בנפרד/בנוסף למיתוג החברה), ובחינת הימצאות אפליקציות חדשות כדי להכין להן פורמט זכויות יוצרים נוטריוני. בשלב הבא יוכנו הבקשות, יוגשו, וינוהלו.

סינרגיה בניהול משפטי של תיקי קניין רוחני

סינרגיה בניהול הקניין הרוחני באה כתוצאה משילוב של (1) מעורבות בתהליך המקדמי של קבלת ההחלטות לגבי המוצרים, כמו גם תוכנות, אתרי אינטרנט, ושירותים שהחברה מעניקה; (2) ריכוז כלל התיקים במקום אחד – משרד עורכי הדין לקניין רוחני הרלוונטי; (3) הענקת השירות הרלוונטי בהתאם לצורך כדי להגיע לתוצאה אופטימלית למוצר, לשירות ולחברה, הן בייעוץ המשפטי, הן ברישום הזכויות (ובכלל זה בקרה משפטית על כל בקשת פטנט שמנוסחת ע"י עורכי הפטנטים הכפופים למשרד עורכי הדין), אכיפה משפטית (התנגדויות, הליכי תביעה), היבטים חוזיים, והיבטים של רישוי הזכויות.

סיכום

ניהול משפטי של תיקי קניין רוחני מוכוון לפיתרון כולל לחברה ולמוצריה, ולא רק מתן שירות ספציפי על פי בקשה, ללא נטילת אחריות כוללת.

בשיקול הדעת של החברה נלקחות בחשבון התועלות של הקניין הרוחני מראש, וגם בהתאם לכך יבוצע איפיון של המוצר, התהליך או השירות.

פיתרון זה מאפשר לרכז את כל התיקים במקום אחד מקצועי, וכן מאפשר בקרה ופיקוח משפטיים, לרבות על עורכי פטנטים, כמו גם להעניק שירותים משפטיים ייחודיים, כמו פורמט זכויות יוצרים, ניסוח מסמכים משפטיים, ואכיפה בבתי משפט. במילה אחת: יעילות. בשתי מילים: יעילות רבה.

מדגם רשום כתחליף לפטנט על מוצר. הכיצד?!

הגנת פטנט על מוצר היא יקרה משמעותית מהגנת מדגם, והחלפת ההגנה היקרה בהגנה זולה יותר היא קוסמת....

אך כל בר בי רב יקפוץ כעת כנשוך נחש מכסאו (אם הוא יושב) למקרא הכותרת, שהרי הגנת מדגם הינה לעיצובו של המוצר, ליופיו החיצוני ה"מושך את העין הרואה", וכל כולה של הפילוסופיה העומדת בבסיס הגנת מדגם היא האסתטיקה.

הגנת פטנט למוצר, לעומת זאת, מוענקת לגבי הטכנולוגיה או לגבי היבטים הפונקציונאליים שלו. לכאורה, אין כל קשר בין מדגם לבין פטנט למוצר, ואלו שני היבטי קניין רוחני שונים נפרדים שלו, ובלתי תלויים זה בזה. על פניו, פטנט ומדגם גם אינם מפריעים זה לזה, ויכולים לדור בכפיפה אחת לגבי מוצר אחד. ואכן, לא נדיר למצוא מוצר שגם מתפקד באופן חדשני ומוגן באמצעות פטנט על היבטיו אלו, וגם בעל עיצוב חדש ומקורי המוגן באמצעות מדגם רשום.

אז..... האם ואיך מדגם יכול להחליף פטנט?!

ובכן, להלן הצעה לפתרון, שכבר נוסתה בהצלחה (אלו שקפצו יכולים לשבת, ואלו שיושבים מוזמנים להתרווח).

ראשית, המקרים בהם אנו עוסקים הינם מוצרים שלהם פוטנציאל רישום של פטנט ומדגם גם יחד. אין מדובר במוצרים שהם טכניים במהותם כמו חלקים של מכונה, לגביהם רלוונטי פטנט בלבד. גם אין מדובר במוצרים שהם בעלי זיקה עיצובית בלבד כגון חפצים מעוצבים, לגביהם אין חדשנות פונקציונאלית.

ברוב המקרים יהיה מדובר במוצרים שיימכרו לצרכן סופי, שהחדשנות הטכנולוגית שלהם מאפשרת הגשת בקשת פטנט, ובנוסף לכך העיצוב שלהם הוא חדש ומקורי באופן המצדיק רישום מדגם.

דוגמאות למוצרים כאלו הם מוצר המשלב פינצטה עם פנס או כוס מעוצבת המקררת בירה... כך, ההיבט הפונקציונאלי של הפינצטה גלום באפשרות להאיר את האזור שבו הפינצטה פועלת, ושל הכוס לגבי הדרך שבה היא תקרר את הבירה. ההיבט העיצובי של מוצרים אלו יבוא לידי ביטוי באופן החדש והמקורי שבו המוצר בכללותו מעוצב. נצא מתוך הנחה שעל מוצרים אלו ניתן לרשום פטנט ומדגם.

המשותף למוצרים כמו אלו הינו שניתן לעצב אותם במספר דרכים חדשות ומקוריות שכל אחת תצדיק הגנת מדגם. מצד שני, ההיבט הפונקציונאלי ניתן לרישום כפטנט כאמור.

אולם ניתוח ביקורתי של מוצרים כאלו יכול להביא למסקנה מעניינת: עקב עלויות רישום פטנט מחד (מספר אלפי דולרים לכל מדינה), והאפשרות לאתר בשוק פתרונות תחליפיים סבירים לפטנט העתידי למוצרים אלו (לגבי הפינצטה: תאורת החדר כתחליף לפנס. לגבי הבירה: כוס שמגיעה קרה מראש), ניתן לומר שכדאיות רישום הפטנט נמוכה. 

מצד שני ויתור מחלט על פטנט, משמעו אבדן הגנה משמעותית למוצר, והסכמה שבשתיקה לכך שמוצרים זהים מבחינה תפקודית ייצורו על ידי מתחרים. האם יש דרך לחסום את המתחרים מלייצר מוצרים זהים מבחינה פונקציונאלית באמצעות מדגם? באופן מפתיע, התשובה לכך חיובית...

הטכניקה היא בבחירת מספר עיצובים אפשריים למוצר (בכל מקרה שניים לפחות), בשלושה שלבים. בשלב הראשון יש לבחור בעיצוב היעיל ביותר למוצר, כזה המשרת את תפקודו הפונקציונאלי בדרך הטובה ביותר. לצורך זה על מעצב המוצר לקחת בחשבון שיקולים פונקציונליים, לרבות הנדסת אנוש, קלות ועלות ייצור, וכיו"ב. בשלב השני על המעצב להוסיף אלמנטים עיצוביים קלים , אך ברי הבחנה, שאינם הכרחיים לתפקוד הפונקציונאלי. אלו יכולים להיות כיפופים, קימורים ועיוותים צורניים קלים בצורות הנדסיות של המוצר הנובעות מתפקודו. בשלב השלישי חוזרים על האמור בשני השלבים הראשונים אם יש יותר מאופן יעיל אחד לעיצוב המוצר.

בדרך זו מתקבלים מספר עיצובים פונקצו-אסטטיים של אותו מוצר, לגביהם ניתן לרשום מספר בקשות מדגם (בעלות מצטברת נמוכה משל בקשת פטנט אחת), ואשר יקשו על המתחרים לא פחות, אולי יותר, מאשר בקשת פטנט: העיצוב הפונקצו-אסטטי מותר לרישום כמדגם, הואיל וההיבט האסטטי "הטהור" מגן על היבט העיצוב "הפונקציונלי", הואיל והם מוגנים כחטיבה עיצובית אחת. אציין כי קיומם של מספר עיצובים חלופיים שולל את הטענה כי העיצוב נובע באופן הכרחי מההיבט הפונקציונאלי של המוצר (עיצוב הנובע באופן הכרחי מההיבט הפונקציונאלי של המוצר אסור לרישום כמדגם, כיוון שאין בו מקוריות עיצוב). מצד שני, נסיון של מאן דהוא לייצר מוצר המבוסס על הדרך היעילה ביותר היא בעלת פוטנציאל העתקה גבוה, עקב הדמיון הרב מדיי לאלמנטים האסטטיים ה"טהורים" של העיצוב, ועקב האופציה לייצר מוצרים פונקציונאליים במספר דרכים. לפיכך תחסם הדרך בפני המתחרים הן לשלול את הגנת המדגם והן לייצר את המוצר היעיל ביותר, והם יאלצו להסתפק בייצור מוצרים אטרקטיביים פחות מבחינה עיצובית, ויקרים יותר מבחינת עלויות הייצור. רישום של מספר מדגמים יגביר את הקושי על המתחרים. בכך ניתן יהיה לשמור על הגמוניה ברוב שוק המוצר, תוך שימוש ברישום מדגמים כחסם מספק מפני מתחרים, מבלי להיגרר לעלויות הכרוכות ברישום פטנט.

בהצלחה! 

מאגרי מידע נדל"ן - אחידות או ... אנדרלמוסיה ברשת?

מאמר מאת עו"ד טל ספיר - שיפמן, ספיר, שטורם ושות'.

עולם הנדל"ן בישראל, הינו שוק תזזיתי, מרובה עסקאות, מרובה נתונים (לעיתים סותרים..) ורווי שחקנים. לכולם: קבלנים, יזמים, מוכרים, רוכשים, מתווכים וסתם סקרנים, נדרש מידע חיוני אודות נכסי מקרקעין – לפני, ותוך כדי ביצוע עסקאות  מקרקעין.

בעולם שבו כמות ערוצי המידע הגיעה לסף רוויה, בעולם שבו אנו מדלגים בין אתרי אינטרנט לבלוגים, טוויטר ודף פייסבוק (כמעט) מדי שעה - יש לפחות מקום אחד שבו אנו זקוקים ליותר מאשר הצצה חטופה. שבו אנו זקוקים לנתונים בהירים, מפורשים ובעיקר זמינים. זהו עולם מידע הנדל"ן.

בסקירה זו נבחן כמה ממקורות המידע (החשובים) המשרתים את השחקנים השונים בתחום הנדל"ן, ננסה לבחון מהו הערך המוסף של כל אחד מהם, את החסרונות, ולבסוף נבחן, האם ניתן לאתר קוהרנטיות בין המאגרים הנסקרים.

בסקירה זו נבחן את המאגרים הבאים:[1]

א)               אתר לשכות רישום מקרקעין ("טאבו")

ב)               אתר מנהל מקרקעי ישראל

ג)                GIS

ד)                אתר מידע נדל"ן / רשות המיסים / מיסוי מקרקעין

א)      אתר לשכת רישום מקרקעין.[2]

באמצעות אתר זה ניתן להנפיק את 'תעודת זהות' של נכס נדל"ן: נסח טאבו. הנסח מרכז נתונים שונים לגבי נכסי נדל"ן, ביניהם, בין היתר, נתוני גוש/חלקה, תת-חלקה במקרה של בית משותף, שטח הנכס, שטח החלקה, תיאור הצמדות שונות לנכס (מרפסת, גן, חנייה, או מחסן); כמו כן מופיעים בנסח הטאבו הערות שונות, כגון הערות אזהרה על עסקאות שבוצעו ביחס לנכס, הערות בדבר הימנעות מעסקאות, הערות בדבר הליכים משפטיים שונים הקשורים בנכס (עיקולים, שעבודים, כינוס נכסים), משכנתאות ועוד.

יתרונו של האתר הינו בקלות התפעול שלו, במהירות קבלת המידע (כמה שניות ממועד השלמת עסקת רכישת נסח הטאבו), ובעלות הסמלית של הנסח (10 ₪ בלבד).

עם זאת, לאתר מספר חסרונות – נסח הטאבו לא מכיל מידע בדבר כתובת הנכס, ולא ניתן להשיג באמצעות האתר מסמכים חיוניים, הקשורים בנכס שביחס אליו מבוקש המידע, כגון: תשריט בית משותף, תקנון בית משותף, הסכם שיתוף בין בעלי זכויות משותפות בנכסי נדלן, וכיו"ב.

ב)      אתר מנהל מקרקעין ישראל.[3]

מינהל מקרקעי ישראל הוא הגוף המנהל על פי חוק, החל משנת 1960, את קרקעות המדינה, קרן קיימת לישראל ורשות הפיתוח, המהוות כ - 93% משטח מדינת ישראל (כ - 22 מיליון דונם).

עם זאת האתר מכיל מידע עצום בנושאים שונים, בין היתר, מידע ספציפי לגבי נכס נדל"ן הממוקם באדמת מינהל (המקבילה של נסח טאבו הינו מסמך "אישור זכויות'' המונפק על ידי המינהל), מידע בדבר תוכניות מתאר ארציות ותוכניות בניין עיר שונות, מידע בדבר תשלומים שונים (דמי חכירה השנתיים, תשלומי היוון), מידע בדבר מכרזים והקצאת מגרשים, מידע אודות ביצוע שינויים במקרקעין (כגון: שינוי ייעוד, שינוי ניצול, ופיצול בקרקע עירונית), תוספות בניה, העברת זכויות בקרקע עירונית או בקרקע חקלאית, חידוש חוזי חכירה, ועוד ועוד.

האתר נוח לשימוש, מפורט מאוד, מכיל המון ידע שימושי, פרטי קשר למחוזות השונים, דוגמאות טפסים וחוזים שונים המשמשים בעבודה מול המינהל; יחד עם זאת, אחד החסרונות הגדולים באתר הינו חלקיות המידע: האתר, כולל מידע רק ביחס לחלק מהנכסים המנוהלים ע"י מנהל מ"י. כפי שמצוין באתר המנהל, מידע לגבי יתר הנכסים יתפרסם בעתיד. מעבר לזה, אישורים, בקשות והליכים שונים ביחס לנכסי מינהל, מצריכים במקרים רבים, פנייה פיזית למחוז שבתחום סמכותו נמצא הנכס, על כל המשתמע מכך.

ג)       GIS - .Geographic Information System [4]

מערכת מידע גיאוגרפי הינו ממשק אינטראקטיבי המרכז שכבות מידע מכל משרדי הממשלה, כך שניתן לקבל מידע "מתקדם" אודות נכס נדל"ן, כהשלמה למידע המתקבל מלשכת רישום המקרקעין באמצעות נסח טאבו. הממשק מאפשר לקבל מידע על נכס כלשהו לפי נתוני גוש/חלקה, ישוב, תכניות מתאר ארציות / מחוזיות / מקומיות; כמו כן ניתן לעיין במפות ערים, אזוריים חקלאיים ושמורות טבע, על פי אזור גאוגרפי ותוכנית חלה, ולקבל מידע גם בהיבט המוניציפלי, כגון: חיתוכי קרקע, מיקום הנכס ביחס לחלקות /גושים אחרים בסביבה, ותיאור של קווי מתאר של הנכס.

אין ספק שמדובר באתר מקצועי וחיוני. עם זאת, השימוש באתר לעניות דעת המחבר, אינו ידידותי דיו, והא מתאים יותר למקצוענים ו"מביני דבר". מעבר לכך, הממשק מסורבל, ובעל זמן תגובה איטי יחסית למקובל ברשת; לא כל הפונקציות פועלות, כך למשל, ניתוח תכנוני על זכויות בנייה על פי תנאי שטח.

ד)       מערכת מידע נדל"ן של רשות המיסים. [5]

לפני כשנה, השיקה רשות המסים את מערכת מידע נדל"ן‏, מאגר מידע אינטרנטי פתוח לציבור הרחב, המאפשר קבלת נתונים על מכירות של זכויות במקרקעין לפי חתכים שונים - סוג הנכס, גוש וחלקה, תאריך מכירה ושווי מוערך. המערכת משלבת עם מאגר המידע גם יישום עזר לאיתור גושים בשטח יישוב נבחר, ולאיתור יישוב שבתחומו נמצא גוש נבחר. על פי פרסומי הרשות, בעתיד צפוי המאגר לכלול גם מידע על נתונים פיסיים של הנכסים הנמכרים, בהתאם לדיווח שהעבירו הצדדים בעסקה. מאגר המידע והשימוש בו מבוססים על חוק מיסוי מקרקעין ותקנות מיסוי המקרקעין, אך על פי סעיף 4 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה) (תנאים למסירת מידע), התשס"ג–2003, מסירת המידע אינה מהווה אישור של המנהל בדבר אמיתות תוכנו של המידע.

חסרונות: המערכת פועלת במיטבה רק בדפדפן אקספלורר; המידע במערכת זמין רק לגבי עסקאות משנת 1998.המידע הכלול במערכת תלוי בדיווחים של מבצעי העסקאות לרשות המסים; לעיתים, מבצעי העסקאות מעדיפים שלא למסור את מלוא הנתונים על העסקה, כך שהנתונים במערכת, בהכרח, אינם מלאים ואינם מספקים; זאת ועוד, במערכת אין מידע על עסקאות שבהן הוגשו השגות או עררים על שומות מס שבח, כתוצאה מדיווחים לקויים בדבר שווי המכירה (או מועד העסקה), ואשר בעקבותיהם תוקן שווי הנכס המדווח. גורמים אלה עלולים ליצור תמונה מעוותת, ואולי מטעה, של "מחירי שוק", שאינם תואמים את המצב בפועל. נתון מדאיג זה מצדיק הסתמכות מוגבלת על הנתונים במערכת זו.

סיכום. מהסקירה שהבאנו לעיל, נראה כי היקף המידע והנתונים הקיים ברשת, אינו בלתי-מוגבל; יחד עם זאת, בעבודת נמלים והרבה סבלנות, ניתן להפיק כמות נתונים משמעותית ואולי אף יוצאת דופן, ביחס לנכס מקרקעין בישראל, מתוך מאגרי המידע שפורטו לעיל.

יהיה זה נאיבי לחשוב, שניתן לאחד את כל המידע האפשרי לגבי נכס מקרקעין באתר יחיד, וללמוד ממנו מהן התוכניות החלות עליו, לקבל נתונים פיזיים שלו, לקבל עותק של כל המסמכים הרלבנטיים ביחס אליו, או ללמוד אודות זכויות הבנייה הקיימות או עתידיות. עם זאת, כאמור, איסוף קפדני של מידע מכל מקורות המידע שנסקרו ברשימה זו, יכול בהחלט לשקף את המצב המלא והמהימן ביותר הקיים לגבי נכס כלשהו, וזאת, "בלי לקום מהכיסא".

כמובן, שאין בכך כדי לפטור מאן דהוא, קבלן, יזם, רוכש של נכס או בעלים של נכס, מלבדוק את כל הנתונים ביחס לנכס, נתונים שלא בהכרח קיימים באתרי האינטרנט הנזכרים, כגון (וזו רשימה חלקית בלבד): היטלים, דמי פיצול, דמי חכירה, דמי היתר, דמי הסכמה (בקרקע מנהל מקרקעי ישראל); אין ספק, שעל מי שמבקש לקבל את מלוא המידע קל וחומר מי שמבקש לבצע עסקה במקרקעין, לכתת רגליו אל משרדי הרשות העירונית, אל מחלקות ההיטלים, אל מחוז התכנון הרלבנטי במינהל, או אל לשכת רישום המקרקעין שבאזור שיפוטה נמצא הנכס, ולדרוש את כל המידע הקיים ביחס לנכס בטרם יבצע עסקה במקרקעין.

----------------------

* הכותב הינו שותף במשרד עורכי הדין שיפמן, ספיר, שטורם ושות', משרד בוטיק המתמחה בדיני מקרקעין, ביצוע עסקאות נדל"ן מורכבות, תמ"א 38, פינוי בינוי, ודיני תכנון ובנייה.

*  ניתן לפנות בשאלות למשרדנו באמצעות דוא"ל: office@3Slaw.co.il

** האמור לעיל איננו מהווה חוות דעת או משום המלצה לפעול או להימנע מפעולה כלשהי, ואין להסתמך על האמור לעיל בכל אופן שהוא. מומלץ להתייעץ בעורך דין לפני נקיטת פעולה כלשהי הקשורה במידע שנסקר לעיל.

---

[1] איננו מתייחסים ברשימה זו למאגרים "פרטיים" המכילים נתוני מידע כגון : יד-2 או   winwin   אלא למאגרים ממשלתיים ומוניציפאליים בלבד.

 [2] http://ecom.gov.il/Counter/alternative/tabuNesach/Homepage.aspx?counter=10&catalog=1&category=tabuNesach&language=he

[3] לאתר המינהל: www.mmi.gov.il. רשימת שאלות ותשובות לגבי מידע על נכסים ניתן למצוא בקישור הבא: www.mmi.gov.il/static/faqg.asp

[4] לאתר GIS:  http://www.gisrael.co.il

[5] לאתר מערכת מידע נדל"ן:  https://www.misim.gov.il/svInfoNadlan