יום חמישי, 24 בינואר 2013

ניהול משפטי של תיקי קניין רוחני


מבוא
מאמר זה עוסק בהבדל בין שירות לבין פיתרון בתחום הקניין הרוחני.
ביתר פירוט מדובר בהבדל שבין הענקת שירות ספציפי של רישום זכות קניין רוחני, לעומת פיתרון משפטי סינרגטי של ניהול תיקי קניין רוחני. ניהול כזה מאפשר לעורך הדין לקניין רוחני להתאים מוצר לזכות ולא רק זכות למוצר, לבצע בקרה משפטית על עריכת הפטנט שמבוצעת ע"י עורכי פטנטים, להציע מוצרים משפטיים משלימים כמו פורמט זכויות יוצרים נוטריוני לאפליקציה נלווית למוצר, רישום סימן מסחר למיתוגו ורישום מדגם לעיצובו, ולהוות מוקד אחד לכל פנייה הנוגעת לזכויות הקניין הרוחני – לא רק מבחינת רישום הזכויות, אלא גם לעניינים משפטיים נוספים כמו רישיונות שימוש, חוזים משפטיים, ניהול התנגדויות, וניהול תביעות קניין רוחני.  

הגישה המסורתית – שירות קניין רוחני
כעניין של מסורת ותפיסת עולם מקצועית, בעלי המקצוע הנוגעים לעולם הקניין הרוחני דוגמת עורכי דין ועורכי פטנטים, מסווגים ברוב המקרים את עולם הקניין הרוחני לשירות הנוגע לזכות. לדוגמא,  רישום זכות קניין רוחני כזו או אחרת, תביעה בגין הפרה או התנגדות, או עריכת רישיון שימוש בתנאים כאלו או אחרים.

הגישה של ניהול משפטי של תיקי קניין רוחני – מבט לתועלות
בגישה של ניהול משפטי של תיקי קניין רוחני, אנו מציעים שתהיה מעורבות מקדמית לעורך הדין בתהליך קבלת ההחלטות לשם אפיון המוצר מבחינה טכנולוגית, צורנית ושיווקית, לאור התועלות שזכויות הקניין הרוחני מקנות למוצר ההספציפי. מה הן תועלות אלו, ומה השיקולים שעומדים מאחוריהן?
קניין רוחני כיוצר מונופול תחרותי: תועלת זו משמעה כי רישום זכות הקניין הרוחני היא חשובה כדי לשמור על היתרון התחרותי של המוצר הרלוונטי בשוק, אם היתרון הזה הוא רלוונטי מבחינה מסחרית. ניקח לדוגמא שיטה לתאורה חדשנית ופטנטבילית. העובדה שהיא ניתנת לרישום כפטנט, אינה אומרת שבאופן אוטומטי אשאף לעשות כן, אם ישנה כבר שיטה אחת נוספת (מצב שייצור דואופול בשוק המוצר) או יותר משתי שיטות (אוליגופול בשוק המוצר). דהיינו, יתכן שרישום הפטנט לא יביא לתוצאה מסחרית מספקת ולכן יתכן שלא אתחיל בתהליך הרישום היקר. אם לעומת זאת, יזוהה צורך בשוק המוצר, ומענה טכנולוגי נכון יעניק לחברה יתרון, ולו קל, מבחינה מסחרית, החברה תשאף לפתח את המוצר באופן שיאפשר רישום פטנט ו/או מדגם לגביו, כמו גם למתג אותו בהתאם ולרשום סימן מסחר על המיתוג . דהיינו, כבר בשיקול הדעת המקדמי לגבי פיתרון העונה לצורך שוק מסויים, יש לקחת בחשבון שיקולים של קניין רוחני.
קניין רוחני כנכס: ניתן לנצל את זכויות הקניין הרוחני כנכסים בהיבטים שונים, באשר מכוחם ניתן להעניק רשיונות שימוש, ליצור מיזמים משותפים עם שחקנים חדשים, להגיע לשיתוף פעולה עם מתחרים בעלי מוצרים משלימים (Coopetition) כגון באמצעות רשיונות צולבים (Cross-licensing), למכור את הקניין הרוחני כאשר כבר אין צורך בו, שיעבודו לצרכי הלוואה וכו. בהתאם לכך על החברה לנהל תהליך קבלת החלטות המאפשר לה לזהות הזדמנויות מתאימות אצל מתחרים, לקוחות, ושווקים שאינם בהכרח השווקים בהם היא פועלת באופן מסורתי, ולזהות כיצד מוצרים, תהליכים או פתרונות אחרים שהיא מפתחת או כבר נמצאים ברשותה, יכולים להקנות יתרון שישוריין באמצעות זכות קניין רוחני.
קניין רוחני כאמצעי למיתוג וזיהוי: מיתוג וזיהוי חברה מזוהה עם רישום סימן מסחר על השם או הלוגו של החברה. אולם ניתן לנצל גם מדגם רשום לצורך זה, כדי לעצב פריט החוזר על עצמו בין שלל מוצרי החברה, ולרשום לגביו מדגם. דוגמאות לכך הן עיצוב ידית מיוחדת לדלת או פקק מיוחד לבקבוקי משקה.
"כיפת ברזל" משפטית: התועלת המשפטית הנובעת מאן היא ברורה, אולם צריך להדגיש כי האפשרות לקבל צו מניעה זמני, צו חיפוש או צו תפיסה זמני, קרי – אמצעים משפטיים המאפשרים לקבל סעד מהותי ומשמעותי תוך ימים ספורים, מאפשרת לשמור על נתח השוק המלא בשוק המוצר הרלוונטי. שלל אמצעים מקדמיים ונוספים עומדים לזכות בעל הזכויות, ובכלל זה מכתבי התראה, עיכוב טובין במכס, כתבי אישום פליליים, תביעות כספיות, והטלת אחריות משפטית על מנהלים.
הרתעה: לא רק זכויות קניין רוחני רשומות מייצרות הרתעה של מתחרים ומפרי זכויות מלייצר או להעתיק מוצרים בתחום המוצר, אלא גם בקשה לכך בלבד (Patent Pending). לפיכך, יתכן ואמליץ להגיש בקשת פטנט לרישום, אף שידוע לי מראש כי סיכוייה להתקבל נמוכים עד אפסיים (הגשה טקטית), ולו רק כדי לייצר הרתעה חדשה בתחום.
מוניטין: רישום הזכויות מקנה הילה עסקית סביב החברה המחזיקה בזכות, ככזו ש"באה כדי להישאר", ככזו שיש לה אמירה לטובת לקוחותיה, וככזו המוכנה להילחם על זכויותיה מול מתחריה. בכך ילך שמה של החברה לפניה, ולכל הפחות יבטא בצורה טובה יותר את מעמדה בשוק, ויקל עליה להגדיל את נתח השוק בקלות ובמהירות רבים יותר.

מעורבות מקדמית בקבלת החלטות
כדי לאפשר לניהול הקניין הרוחני להיות אפקטיבי, על עורך הדין לקניין רוחני להשתתף בתהליך קבלת ההחלטות כחלק מתהליך הפיתוח והשיווק של המוצר. תחילת התהליך הינה באיתור הצורך בשוק הלקוחות. עורך הדין נכנס לתמונה בשלב האיפיון והפיתוח של פתרון, מוצר או תהליך. בשלב הבא ייבחנו האספקטים הרלוונטים של קניין רוחני למוצר קרי- הגשה אסטרטגית או טקטית של פטנט, בחינת הצורך לעיצוב חדש של מוצר ורישום מדגם על העיצוב, בחינת הצורך במיתוג של המוצר ורישום סימן מסחר בהתאם (בנפרד/בנוסף למיתוג החברה), ובחינת הימצאות אפליקציות חדשות כדי להכין להן פורמט זכויות יוצרים נוטריוני. בשלב הבא יוכנו הבקשות, יוגשו, וינוהלו.

סינרגיה בניהול משפטי של תיקי קניין רוחני
סינרגיה בניהול הקניין הרוחני באה כתוצאה משילוב של (1) מעורבות בתהליך המקדמי של קבלת ההחלטות לגבי המוצרים, כמו גם תוכנות, אתרי אינטרנט, ושירותים שהחברה מעניקה; (2) ריכוז כלל התיקים במקום אחד – משרד עורכי הדין לקניין רוחני הרלוונטי; (3) הענקת השירות הרלוונטי בהתאם לצורך כדי להגיע לתוצאה אופטימלית למוצר, לשירות ולחברה, הן בייעוץ המשפטי, הן ברישום הזכויות (ובכלל זה בקרה משפטית על כל בקשת פטנט שמנוסחת ע"י עורכי הפטנטים הכפופים למשרד עורכי הדין), אכיפה משפטית (התנגדויות, הליכי תביעה), היבטים חוזיים, והיבטים של רישוי הזכויות.

סיכום
ניהול משפטי של תיקי קניין רוחני מוכוון לפיתרון כולל לחברה ולמוצריה, ולא רק מתן שירות ספציפי על פי בקשה, ללא נטילת אחריות כוללת.
בשיקול הדעת של החברה נלקחות בחשבון התועלות של הקניין הרוחני מראש, וגם בהתאם לכך יבוצע איפיון של המוצר, התהליך או השירות.
פיתרון זה מאפשר לרכז את כל התיקים במקום אחד מקצועי, וכן מאפשר בקרה ופיקוח משפטיים, לרבות על עורכי פטנטים, כמו גם להעניק שירותים משפטיים ייחודיים, כמו פורמט זכויות יוצרים, ניסוח מסמכים משפטיים, ואכיפה בבתי משפט. במילה אחת: יעילות. בשתי מילים: יעילות רבה.

תגובה 1:

  1. תודה עבור כתבה ברורה וחשובה זו. לא קל לאזרח הפשוט לדעת את כל החוקים אף על פי שהוא אמור... כתבות טובות הן לעזר רב. שוב תודה...

    השבמחק