הארגון העולמי לקניין רוחני נוהג לסווג זכויות קניין רוחני לשתי קבוצות: קניין תעשייתי (Industrial Property) מחד, וזכויות יוצרים וזכויות קשורות לזכויות יוצרים (Copyrights and Related Rights) מאידך. מה היא חלוקה זו? ומדוע היא כבר אינה רלוונטית?
...
זכויות קניין רוחני כוללות שני אספקטים מרכזיים: ההיבט ה'רוחני': יצירות, אמצאות, חידושים, שהם פרי רוחו של האדם. וההיבט ה'קנייני': שייכותם לבעל הזכויות באופן המקנה לו זכות תביעה, לרבות הזכות למנוע מכל אדם אחר מלנצל זכויות אלו, ללא כל חוזה מראש עם הנתבע. מכאן שמם המשותף- זכויות קניין רוחני. אולם מכאן נפרדות הדרכים של זכויות הקניין הרוחני השונות.
זכויות קניין רוחני כוללות שני אספקטים מרכזיים: ההיבט ה'רוחני': יצירות, אמצאות, חידושים, שהם פרי רוחו של האדם. וההיבט ה'קנייני': שייכותם לבעל הזכויות באופן המקנה לו זכות תביעה, לרבות הזכות למנוע מכל אדם אחר מלנצל זכויות אלו, ללא כל חוזה מראש עם הנתבע. מכאן שמם המשותף- זכויות קניין רוחני. אולם מכאן נפרדות הדרכים של זכויות הקניין הרוחני השונות.
את זכויות הקניין הרוחני מקובל לסווג לשתי קבוצות:
בקבוצה הראשונה נכללות זכויות 'קניין רוחני תעשייתי' ('Industrial Property') כשהכוונה לפטנטים, למדגמים רשומים, ולסימנים מסחריים.
בקבוצה השנייה זכויות יוצרים (Copyrights) וזכויות קשורות ('Related Rights'), כגון זכויות מבצעים ומשדרים.
חלוקה זו נהוגה בארגון העולמי לקניין רוחני, ומחלחלת הלאה. סיווג זה מקורו במהפכה התעשייתית, אולם עקב ההתפתחות של הטכנולוגיות ושל עולם המשפט, סיווג זה כבר אינו נכון לימינו, לעניות דעתי, מכמה סיבות:
1. לא כל זכויות הקניין הרוחני ה'תעשייתי' הן בעלות היבט תעשייתי. אמנם פטנט יגן על היבט פונקציונאלי של מוצר או תהליך, ומדגם רשום יגן על ההיבט האסטטי של מוצר. אולם סימן מסחר מבטא הגנה על המוניטין של עסק, גם אם אינו עסק תעשייתי, ואף אם אין מדובר במוצר כלשהו, אלא במתן שירותים בלבד.
חלוקה זו נהוגה בארגון העולמי לקניין רוחני, ומחלחלת הלאה. סיווג זה מקורו במהפכה התעשייתית, אולם עקב ההתפתחות של הטכנולוגיות ושל עולם המשפט, סיווג זה כבר אינו נכון לימינו, לעניות דעתי, מכמה סיבות:
1. לא כל זכויות הקניין הרוחני ה'תעשייתי' הן בעלות היבט תעשייתי. אמנם פטנט יגן על היבט פונקציונאלי של מוצר או תהליך, ומדגם רשום יגן על ההיבט האסטטי של מוצר. אולם סימן מסחר מבטא הגנה על המוניטין של עסק, גם אם אינו עסק תעשייתי, ואף אם אין מדובר במוצר כלשהו, אלא במתן שירותים בלבד.
2. מאידך, לזכויות יוצרים אספקט 'תעשייתי' וטכנולוגי כאשר מדובר על תוכנה, אף שאינן חלק מהגדרת הקנין הרוחני התעשייתי...
3. מסקירת דיני הקניין הרוחני ניתן למצוא חפיפה רבה בין זכויות הקניין הרוחני לבין עצמם, השוחקת כל קטגוריזציה כזו:
על עיצוב לוגו חולשים דיני זכויות יוצרים ודיני סימני מסחר גם יחד: על ההיבט האסטטי של העיצוב יחולו דיני זכויות יוצרים, ועל ההיבט המיתוגי יחולו דיני סימני מסחר. בעל הלוגו יוכל לנצל את שתי מערכות הדינים לטובתו במקרים של זיוף, חיקוי, העתקה, או הפרה אחרת של זכויותיו. על תוכנה יכולים לחלוש דיני פטנטים במדינות מסויימות, כגון ארה"ב, במקביל לדיני זכויות יוצרים על בסיס עולמי (ר' מאמר בנושא זה). וישנן המחשות נוספות כגון הגנת מוצר תלת מימדי או אריזתו כמדגם או כסימן מסחר, ועוד.
לפיכך, מן הראוי להתעלם מהחלוקה המסורתית של דיני הקניין הרוחני לכאלו שהינם תעשייתיים וכאלו שאינם, ולהתמקד בצד המהותי של כל זכות.
3. מסקירת דיני הקניין הרוחני ניתן למצוא חפיפה רבה בין זכויות הקניין הרוחני לבין עצמם, השוחקת כל קטגוריזציה כזו:
על עיצוב לוגו חולשים דיני זכויות יוצרים ודיני סימני מסחר גם יחד: על ההיבט האסטטי של העיצוב יחולו דיני זכויות יוצרים, ועל ההיבט המיתוגי יחולו דיני סימני מסחר. בעל הלוגו יוכל לנצל את שתי מערכות הדינים לטובתו במקרים של זיוף, חיקוי, העתקה, או הפרה אחרת של זכויותיו. על תוכנה יכולים לחלוש דיני פטנטים במדינות מסויימות, כגון ארה"ב, במקביל לדיני זכויות יוצרים על בסיס עולמי (ר' מאמר בנושא זה). וישנן המחשות נוספות כגון הגנת מוצר תלת מימדי או אריזתו כמדגם או כסימן מסחר, ועוד.
לפיכך, מן הראוי להתעלם מהחלוקה המסורתית של דיני הקניין הרוחני לכאלו שהינם תעשייתיים וכאלו שאינם, ולהתמקד בצד המהותי של כל זכות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה