עקרונית, הגנת קניין רוחני על אפליקציה/תוכנה (להלן- "תוכנה") אפשרית בשתי דרכים: פטנטים ו/או זכויות יוצרים.
כבר כעת יצוין כי לא ניתן לקבל כיום הגנת פטנט על תוכנה כשלעצמה בישראל. בעבר היה על תוכנה להיות חלק אינטגראלי ממכשיר, באופן שהשילוב מהווה אמצאה חדשה בעלת התקדמות אמצאתית. ביום 12/1/2012 השתנתה המציאות בישראל והיא מאפשרת רישום פטנט על תוכנה בישראל.
בעוד שמכוח הדינים הפנימיים של רובן ככולן של מדינות העולם הגנת זכות יוצרים מוקנית בהן בו זמנית (מכוח אמנת ברן ואמנת טריפס) מיד עם יצירת התוכנה, הגנת פטנט על תוכנה כשלעצמה אפשרית רק בארה"ב.
זאת ועוד, על מנת שתתאפשר הגנת פטנט בארה"ב, יש להגיש בארה"ב בקשת פטנט, שרק אם תעמוד בקריטריונים עפ"י החוק האמריקני והפסיקה האמריקנית תוכל להירשם.
רישום זכות יוצרים על התוכנה יכול להיעשות אצל רשם זכויות יוצרים (כגון בארה"ב או בסין), ואפשר גם לקבל אישור נוטריון בישראל על תצהיר של יוצר התוכנה המעיד מי הוא היוצר, מה תוכן התוכנה, מתי נוצרה וכו'. אישורים אלו חשובים לצרכים ראיתיים, אך אינם תנאי לכך שהתוכנה תקבל הגנת זכות יוצרים מיידית.
בין ההגנה המשפטית של פטנט או זכות יוצרים על תוכנה ישנם הבדלים ניכרים:
1. פטנט יגן על ההיבטים הפונקציונאליים של התוכנה, ולא משנה באיזו שפת תכנות התוכנה תיערך, או מה הן שורות הקוד הקונקרטיות שהיא מכילה.
2. זכות יוצרים מגינה רק מפני העתקה, כך שתיאורטית, אף אם תהיינה תוכנות זהות, בהיעדר העתקה אין הפרה, וכל בעלים של יצירה יוכל לעשות ביצירתו שימוש באין מפריע. בפועל, שאלת ההוכחה של הפרת זכות יוצרים היא לרוב נסיבתית והסתברותית. כך למשל, עפ"י הדין בישראל, אם אכן מדובר בשתי תוכנות שהן זהות או אף כמעט זהות, נטל ההוכחה על היעדר הפרה הינו על כתפי הנתבע אם יוכח שהיתה לו אפשרות גישה לתוכנה.
יתכן מצב מוזר כי נתבע יקבל פסק דין נגדו אף אם הוא-הוא הבעלים הראשון של התוכנה שנוצרה קודם לכן, רק משום שהתוכנות דומות, והיתה לו גישה לתוכנה של התובע (היוצר השני כרונולוגית), נניח לאחר שקוד המקור פורסם באינטרנט, רק משום שלא הצליח להראות כי יצירתו שלו היתה ראשונה. מצב זה נדיר יחסית, ויש להניח שברוב המקרים יהיו בידי הצדדים די ראיות ועדים להוכיח גם את המועד בו נוצרה היצירה, אם כי המצב עלול להיות פחות פשוט במקרה שיש מספר מפתחים של התוכנה במסגרת של חברה אחת, לעיתים הם גם מצויים במקומות שונים בעולם. קבלת תעודת המעידה על רישום זכות היוצרים, או אישור נוטריון עם אפוסטיל, יכולים לסייע בהוכחה כזו על בסיס בינלאומי.
אין מאמר זה ממצה נושא נרחב זה. הוא גם לא נוגע בשאלה כבדת המשקל האם ראוי ורצוי להגן על תוכנה בפטנט, דבר השנוי במחלוקת רצינית בישראל כמו גם בעולם. שאלה זו זכתה למענה ע"י רשם הפטנטים אסא קלינג - ראה פטנט על תוכנה בישראל.
כבר כעת יצוין כי לא ניתן לקבל כיום הגנת פטנט על תוכנה כשלעצמה בישראל. בעבר היה על תוכנה להיות חלק אינטגראלי ממכשיר, באופן שהשילוב מהווה אמצאה חדשה בעלת התקדמות אמצאתית. ביום 12/1/2012 השתנתה המציאות בישראל והיא מאפשרת רישום פטנט על תוכנה בישראל.
בעוד שמכוח הדינים הפנימיים של רובן ככולן של מדינות העולם הגנת זכות יוצרים מוקנית בהן בו זמנית (מכוח אמנת ברן ואמנת טריפס) מיד עם יצירת התוכנה, הגנת פטנט על תוכנה כשלעצמה אפשרית רק בארה"ב.
זאת ועוד, על מנת שתתאפשר הגנת פטנט בארה"ב, יש להגיש בארה"ב בקשת פטנט, שרק אם תעמוד בקריטריונים עפ"י החוק האמריקני והפסיקה האמריקנית תוכל להירשם.
רישום זכות יוצרים על התוכנה יכול להיעשות אצל רשם זכויות יוצרים (כגון בארה"ב או בסין), ואפשר גם לקבל אישור נוטריון בישראל על תצהיר של יוצר התוכנה המעיד מי הוא היוצר, מה תוכן התוכנה, מתי נוצרה וכו'. אישורים אלו חשובים לצרכים ראיתיים, אך אינם תנאי לכך שהתוכנה תקבל הגנת זכות יוצרים מיידית.
בין ההגנה המשפטית של פטנט או זכות יוצרים על תוכנה ישנם הבדלים ניכרים:
1. פטנט יגן על ההיבטים הפונקציונאליים של התוכנה, ולא משנה באיזו שפת תכנות התוכנה תיערך, או מה הן שורות הקוד הקונקרטיות שהיא מכילה.
2. זכות יוצרים מגינה רק מפני העתקה, כך שתיאורטית, אף אם תהיינה תוכנות זהות, בהיעדר העתקה אין הפרה, וכל בעלים של יצירה יוכל לעשות ביצירתו שימוש באין מפריע. בפועל, שאלת ההוכחה של הפרת זכות יוצרים היא לרוב נסיבתית והסתברותית. כך למשל, עפ"י הדין בישראל, אם אכן מדובר בשתי תוכנות שהן זהות או אף כמעט זהות, נטל ההוכחה על היעדר הפרה הינו על כתפי הנתבע אם יוכח שהיתה לו אפשרות גישה לתוכנה.
יתכן מצב מוזר כי נתבע יקבל פסק דין נגדו אף אם הוא-הוא הבעלים הראשון של התוכנה שנוצרה קודם לכן, רק משום שהתוכנות דומות, והיתה לו גישה לתוכנה של התובע (היוצר השני כרונולוגית), נניח לאחר שקוד המקור פורסם באינטרנט, רק משום שלא הצליח להראות כי יצירתו שלו היתה ראשונה. מצב זה נדיר יחסית, ויש להניח שברוב המקרים יהיו בידי הצדדים די ראיות ועדים להוכיח גם את המועד בו נוצרה היצירה, אם כי המצב עלול להיות פחות פשוט במקרה שיש מספר מפתחים של התוכנה במסגרת של חברה אחת, לעיתים הם גם מצויים במקומות שונים בעולם. קבלת תעודת המעידה על רישום זכות היוצרים, או אישור נוטריון עם אפוסטיל, יכולים לסייע בהוכחה כזו על בסיס בינלאומי.
אין מאמר זה ממצה נושא נרחב זה. הוא גם לא נוגע בשאלה כבדת המשקל האם ראוי ורצוי להגן על תוכנה בפטנט, דבר השנוי במחלוקת רצינית בישראל כמו גם בעולם. שאלה זו זכתה למענה ע"י רשם הפטנטים אסא קלינג - ראה פטנט על תוכנה בישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה