גם לפני הצטרפותה של ישראל לפרוטוקול מדריד, עמדה מלוא תורת דיני סימני המסחר מאחורי הטופס התמים למראה של הגשת בקשות סימני מסחר. החל מיום 1/9/2010, על אחת כמה וכמה.
עצם ההגשה של בקשת סימן מסחר בישראל פותחת זירה של התרחשויות אל מול מח' סימני המסחר מצד אחד, מול מתחרים באותו שוק מוצר/שרות מצד שני, ומול בעלי לוגו או שם דומים מתחומים משיקים מצד שלישי.
עם הצטרפותה של ישראל לפרוטוקול מדריד, נכנסו לתוקף ביום 1/9/2010 הוראות פרק ח'1 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972, ותקנות סימני מסחר (יישום פרוטוקול מדריד), התשס"ז-2007, המאפשרות הגשת בקשת סימן מסחר בינלאומית אחת לרישום בכל יתר המדינות ומשרדי הקניין הרוחני שהצטרפו לפרוטוקול, על בסיס רישום, או בקשה לרישום, של סימן מסחר בישראל (להלן: "הסימן הבסיסי").
משמעות הצטרפות ישראל לפרוטוקול מדריד לרישום סימני מסחר בינלאומיים הינה גם בכיוון ההפוך- הגשות רבות בישראל של בקשות סימני מסחר מחו"ל, חלקן שהוגשו בחו"ל כבר עד חצי שנה קודם לכן, מבלי שתהיה יכולת מעשית לצפות את ההתנגשות בין השמות והעיצובים השונים של סימני המסחר אלו עם אלו .
כתוצאה מכך צפויות להתקיים התדיינויות רבות יותר מול רשם סימני המסחר. הליכי סכסוך בפני הרשם, כגון התנגדויות לסימן מסחר, מחיקה ו/או ביטול של סימן מסחר, או הליך בין בקשות מתחרות של סימני מסחר, מתנהלים כהליך משפטי לכל דבר ועניין, באמצעות כתבי טענות, ראיות, חקירות נגדיות, וסיכומים, אולם זאת בפרוצדורה ייחודית ונוקשה יותר, שתקנות סדר הדין רק משלימות אותה במקרים מיוחדים. ההליך מתנהל בפני רשם סימני המסחר, שעל החלטותיו ניתן לערער רק לבית המשפט העליון.
לאור יישום הוראות פרוטוקול מדריד בישראל, והכלל של הראשון בזמן זוכה, גם המשקל הסגולי של תוצאות חיפוש מקדים ותכנון סימני מסחר מקוריים ויצירתיים יותר עולה, שכן בקונפליקט של בקשה ישראלית עם בקשות סימני מסחר שהוגשו בישראל על בסיס בקשות שכבר הוגשו בחו"ל לפני הבקשה הישראלית, הבקשה עלולה להידחות.
לאור האמור אין להסתפק עוד בחיפוש במאגר סימני המסחר הישראליים, וחובה לבצע חיפוש במאגרי מידע כגון "מדריד אקספרס" של WIPO (הארגון העולמי לקניין רוחני). יש לציין את קיומו של TmView שהינו מנוע חיפוש של OAMI (רשם סימני המסחר של הקהילה האירופאית), המשלב גם תשובות של סימני מסחר ממאגר WIPO, וממאגרי סימני המסחר המדינתיים, אם כי בפועל רק חלק מהמדינות צירפו את מאגריהם לפרוייקט זה, גם משום שעוד לא איפשרו גישה על מאגרי המידע שלהם באינטרנט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה