אין ספק לגבי החשיבות הראייתית של מסמך שאושר ע"י נוטריון, כפי שפסק בית המשפט העליון בע"א 404/84 סעתי נ' סעתי , פ"ד מ"א (2) 447, 496, מפי כב' השופט בך: " ... שותף אני לדעה, כי קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור, כי רק במקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך שנחתם על ידו בפני נוטריון ציבורי".
חשיבות זו גוברת, עת נוטריון מבצע תרגום של מסמך לאנגלית או לשפה זרה אחרת, על מנת שהמסמך הנוטריוני יהווה ראיה בפני הרשויות של מדינה אחרת.
...
כמובן שעל מנת שהמסמך שנעשה ע"י נוטריון בישראל יקבל תוקף ראייתי במדינה אחרת, יש לאשרו בפרוצדורה ארוכה של אישורים החל מבית המשפט בישראל, עבור דרך המחלקה הקונסולרית של משרד החוץ, וכלה בשגרירות של המדינה הזרה בישראל, או בהליך מקוצר יותר לגבי מדינות החתומות יחד עם ישראל על אמנת האפוסטיל.
...
כמובן שעל מנת שהמסמך שנעשה ע"י נוטריון בישראל יקבל תוקף ראייתי במדינה אחרת, יש לאשרו בפרוצדורה ארוכה של אישורים החל מבית המשפט בישראל, עבור דרך המחלקה הקונסולרית של משרד החוץ, וכלה בשגרירות של המדינה הזרה בישראל, או בהליך מקוצר יותר לגבי מדינות החתומות יחד עם ישראל על אמנת האפוסטיל.
לעיתים מתגלגל תרגום נוטריוני או מסמך נוטריוני אחר לבית המשפט, בישראל או בחו"ל, ועשוי להוות ראיה מכרעת לטובת צד זה או אחר. הואיל וקיימת חזקה לגבי תוכנו של מסמך נוטריוני, יש חשיבות עליונה לכך שהתרגום ישקף את המסמך המתורגם באופן אותנטי ככל האפשר.
אין חולק כי בראש ובראשונה יש חשיבות לתרגום המדוייק של המלל. כך למשל, הביטוי "העתק נאמן למקור" יכול לבוא לידי תרגום לאנגלית כ"True Copy" או "Certified Copy". שני התרגומים באנגלית מבטאים את המלל בעברית, אולם הביטוי באנגלית Cerified מעיד כי האישור בוצע ע"י רשות מוסמכת. דוגמא נוספת הינה למשל, הביטוי "משרד" בהתייחס למשרד ממשלתי, יתורגם בד"כ כ"Ministry" ולא כ"Office", וכן הלאה.
אך בנוסף לפרטים החשובים הללו, יש היבט נוסף בעל חשיבות במסמכים נוטריוניים, ובמיוחד בתרגום משפה לשפה, והוא ההיבט הצורני במסמכים פורמאליים, כגון תעודות נישואין, תעודות גירושין, תעודות בגרות, וכד', אשר חלקם כתובים בכתב יד, כוללים חותמות בצורות שונות, החותמות ממוקמות במקומות שונים על גבי המסמך, שיכול להכיל גם טבלאות, שרטוטים, סמלים וכו'.
על מנת שהמסמך הנוטריוני ישקף את המסמך המתורגם באופן מדוייק, נדרש הנוטריון למידה יפה של חוש אומנותי, כמו גם שליטה טובה במעבד התמלילים.
כך למשל, רצוי שאורכו הפיסי של התרגום יהיה זהה לגודלו הפיסי של המסמך המתורגם, אף שכמות המילים באנגלית, למשל, היא פי 1.5 מכמות המילים המתורגמת בעברית. מאמץ נאות בבחירת פונט, גודל פונט ורווחים, יביא לתוצאה הרצויה. כך גם
חותמת עגולה במסמך המתורגם, רצוי שתופיע ככזו גם בתרגום, ובאותו מיקום יחסי על הדף. חותמת מלבנית אינה מיושרת בד"כ עם הטקסט של המסמך המתורגם, ורצוי להטות אותה גם בתרגום. כאשר מופיע מלל בכתב יד בעברית, ניתן לשנות את הפונט באנגלית לכזה המדמה כתב יד באנגלית (כגון Blackadder ITC), ועוד.
המסמך המתורגם נמסר לעיתים למתרגם מקצועי, אשר עושה עבודתו על הצד המילולי. תפקידו של הנוטריון אינו רק לאשר את התרגום, אלא לוודא שאם שופט בארה"ב, או מוסד אקדמי ביפן יידרש לשאלה מה כתוב על גבי המסמך בעברית, הוא יוכל בראש ובראשונה לאתר את המלל התואם, כדי להבין בשלב שני את תוכנו. לשם כך על הנוטריון להפעיל במידה נאותה את כישוריו האומנותיים, כדי שהתרגום יהיה קרוב ככל האפשר למסמך האותנטי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה