הדרך המסורתית להגנה על תוכנה מפני הפרה הינה באמצעות דיני זכויות יוצרים, האוסרים על העתקה של תוכנה קיימת או חלק מהותי ממנה לצורך פיתוח תוכנה חדשה. פיתוח שמקורו בכותב ללא העתקה ממקור אחר ("פיתוח מקורי") הוא מותר. לפיכך, תיאורטית, שני כותבים שאין כל זיקה בינהם יכולים לפתח תוכנות זהות, וכל עוד אין העתקה, כל אחת מהתוכנות מוגנת כשלעצמה בזכות יוצרים, והמפתחים לא יכולים למנוע שימוש אחד מהשני חרף הזהות בין התוכנות.
...
מכוח אמנות בינלאומיות (אמנת ברן, הסכם טריפס), הגנת זכות היוצרים היא אוטומטית בכל מדינות העולם החל ממועד גיחתה של היצירה לעולם, ללא צורך ברישום התוכנה בדומה לפטנט, ואף ללא כל אקט פורמאלי אחר כגון הודעת זכות יוצרים.
דיני הפטנטים יוצרים אפקט הגנה אחר. פטנט רשום מאפשר לבעל הפטנט למנוע מכל גורם אחר מלפתח, לשווק, למכור, או לנצל בדרך אחרת כלשהי את האמצאה ללא הסכמת בעל הפטנט, אף אם הצד השני לא ידע בפועל על קיומה. הרישום מקנה ידיעה קונסטרוקטיבית לצורך אכיפה בבית המשפט. הסיבה לכך היא שרישום הפטנט חשוף לציבור אשר יכול לבדוק את זירת הפטנטים הרשומים ובהתאם לכך לא להפר פטנט רשום. פיתוח אמצאות חדשות ייעשה, אם כך, על כתפי הפיתוחים הקיימים.
הגנת פטנט על תוכנה קיימת במספר מדינות בעולם, כגון בארה"ב, ועד 20111 היא היה קיימת גם בישראל רק אם התוכנה היוותה חלק בלתי נפרד ממוצר תעשייתי.
בעולם קיימות שתי תפישות עולם באשר להגנת פטנט על תוכנה - זו הגורסת כי יש להגן על תוכנה באמצעות פטנט בנוסף להגנת זכות יוצרים, וזו המתנגדת להגנת פטנט על תוכנה.
לאחרונה הוציאה רשות הפטנטים הודעה המבקשת את עמדת אנשי המקצוע בישראל באשר לאפשרות לרשום פטנט על תוכנה.
בתגובה לכך הוציאה עמותת המקור נייר עמדה ולפיו אין לאפשר רישום פטנט על תוכנה.
הח"מ סובר כי יש ממש בעמדת עמותת המקור. מצד שני, בהיעדר רישום פטנט על התוכנה קיים יסוד של אי ודאות לגבי התוכנה, הפרת זכות יוצרים לגביה היא קלה יותר לביצוע, וקשה יותר לאכוף אותה בביהמ"ש משיקולים ראיתיים ומהותיים.
אין כנראה פיתרון אופטימלי. נטייתי היא לטובת הגנת זכות יוצרים ללא הגנת פטנט, אם כי קיימים יתרונות של ודאות ברישום פטנט. בעיניי, ניתן להתגבר על חלק מאי-הודאות באמצעות ייסוד רשם זכויות יוצרים בישראל, כפי שכתבתי על כך בעבר. לצורך זה, מן הראוי לייסד מחלקה נוספת אצל רשם הפטנטים, והיא מחלקת זכויות יוצרים, שתתפקד בישראל בדומה לרשם זכויות היוצרים בארה"ב.
בין שני הקצוות של הויכוח - הצורך להגביר את ההגנה על פיתוח תוכנות מחד, אך מבלי לאבד את הגמישות שבהגנת התוכנה בזכות יוצרים בלבד מאידך, רשם זכויות יוצרים הוא בעיניי האיזון הראוי.
מתחילת שנת 2012 שונתה הגישה של רשות הפטנטים הישראלית והיא מאפשרת לרשום פטנט על תוכנה בישראל אם יש לה או היא גורמת לאפקט פונקציונאלי (חדש), מלבד הריצה כתוכנה.
...
מכוח אמנות בינלאומיות (אמנת ברן, הסכם טריפס), הגנת זכות היוצרים היא אוטומטית בכל מדינות העולם החל ממועד גיחתה של היצירה לעולם, ללא צורך ברישום התוכנה בדומה לפטנט, ואף ללא כל אקט פורמאלי אחר כגון הודעת זכות יוצרים.
דיני הפטנטים יוצרים אפקט הגנה אחר. פטנט רשום מאפשר לבעל הפטנט למנוע מכל גורם אחר מלפתח, לשווק, למכור, או לנצל בדרך אחרת כלשהי את האמצאה ללא הסכמת בעל הפטנט, אף אם הצד השני לא ידע בפועל על קיומה. הרישום מקנה ידיעה קונסטרוקטיבית לצורך אכיפה בבית המשפט. הסיבה לכך היא שרישום הפטנט חשוף לציבור אשר יכול לבדוק את זירת הפטנטים הרשומים ובהתאם לכך לא להפר פטנט רשום. פיתוח אמצאות חדשות ייעשה, אם כך, על כתפי הפיתוחים הקיימים.
הגנת פטנט על תוכנה קיימת במספר מדינות בעולם, כגון בארה"ב, ועד 20111 היא היה קיימת גם בישראל רק אם התוכנה היוותה חלק בלתי נפרד ממוצר תעשייתי.
בעולם קיימות שתי תפישות עולם באשר להגנת פטנט על תוכנה - זו הגורסת כי יש להגן על תוכנה באמצעות פטנט בנוסף להגנת זכות יוצרים, וזו המתנגדת להגנת פטנט על תוכנה.
לאחרונה הוציאה רשות הפטנטים הודעה המבקשת את עמדת אנשי המקצוע בישראל באשר לאפשרות לרשום פטנט על תוכנה.
בתגובה לכך הוציאה עמותת המקור נייר עמדה ולפיו אין לאפשר רישום פטנט על תוכנה.
הח"מ סובר כי יש ממש בעמדת עמותת המקור. מצד שני, בהיעדר רישום פטנט על התוכנה קיים יסוד של אי ודאות לגבי התוכנה, הפרת זכות יוצרים לגביה היא קלה יותר לביצוע, וקשה יותר לאכוף אותה בביהמ"ש משיקולים ראיתיים ומהותיים.
אין כנראה פיתרון אופטימלי. נטייתי היא לטובת הגנת זכות יוצרים ללא הגנת פטנט, אם כי קיימים יתרונות של ודאות ברישום פטנט. בעיניי, ניתן להתגבר על חלק מאי-הודאות באמצעות ייסוד רשם זכויות יוצרים בישראל, כפי שכתבתי על כך בעבר. לצורך זה, מן הראוי לייסד מחלקה נוספת אצל רשם הפטנטים, והיא מחלקת זכויות יוצרים, שתתפקד בישראל בדומה לרשם זכויות היוצרים בארה"ב.
בין שני הקצוות של הויכוח - הצורך להגביר את ההגנה על פיתוח תוכנות מחד, אך מבלי לאבד את הגמישות שבהגנת התוכנה בזכות יוצרים בלבד מאידך, רשם זכויות יוצרים הוא בעיניי האיזון הראוי.
מתחילת שנת 2012 שונתה הגישה של רשות הפטנטים הישראלית והיא מאפשרת לרשום פטנט על תוכנה בישראל אם יש לה או היא גורמת לאפקט פונקציונאלי (חדש), מלבד הריצה כתוכנה.
זכויות יוצרים אינם מאפשרים הגנה מספקת. יזם או קבוצת יזמים שבאמתחתם רעיון מדהים וחדשני, המבוסס על תוכנה פרופר, יכולים לוותר מראש על המצאתם ללא הגנת פטנט.
השבמחקשכן, באם המצאתם תתברר כ״דבר הגדול הבא״ גוגל ומיקרוסופט יושיבו גדודי מפתחים להקים מוצר מתחרה וחזק פי כמה.
רק הגנה על הקונספט תאפשר את החדשנות.
הפתרון צריך להיות לאפשר רישום קל על פטנטי תוכנה, ולאפשר לבתי משפט יותר גמישות בדיעבד.
אני לא רואה צורך שכל מפתח ישקיע בחיפוש פטנטים. כל עצמאי הפועל בעולם העסקי חושף את עצמו ממילא למגוון סיכונים. ותאורטית, הוא אמור להזדקק להתייעץ עם עורכי דין ורואי חשבון על כל צעד ושעל. זה גם כן יקר אין כאן הבדל.
אני חולק על דעתם של ניר אורן ושל "רשלנות", מפני שחיוב רישום פטנטים יוביל למצב בו אי אפשר יהיה להמציא את "הדבר הגדול הבא", כי כל תכנה מתבססת (גם) על דברים שקיימים כיום. נניח שאחד מטרולי הפטנטים ירשום פטנט על השילוב Ctrl+Click, לא תוכלו להשתמש בשילוב הזה בתכנה שלכם ללא רשותו ...
השבמחקלענקי התכנה (מיקרוסופט, גוגל...) יש מאגר פטנטים וקופה מספיק עמוקה לרשום פטנט על כל מה שזז. במצב זה אם תפתחו משהו, לא תוכלו להפיצו (אין לכם פטנטים כדי לסכם עם ה"גדולים" על שימוש הדדי, ואין להם שום סיבה לתת לכם "מחיר טוב" על 50 פטנטים שלהם מול הפטנט היחיד שלכם...).
לכן איפשור של רישום פטנטים על תכנה יביא בהכרח ל"חיסול" כל ה"קטנים" בשטח.
האם פייסבוק וטוויטר יכולים להיחשב כ"דבר גדול"?
השבמחקאם כן - זה סותר את טענת המגיבים שמייקרוסופט וגוגל יגנבו להם אותו...
הענקים עדיין מחפשים איך להתמודד עם הדברים האלו, ומסתבר שניסיון וותק משמעותיים בתחום כזה.
לעמות זאת, גם אם החזון האפוקליפטי של המגיב לפני (של פטנט על כל מה שזז) לא יתרחש מסיבות שונות, עדיין פטנטים דוקא יחנקו את היצירתיות שבאה כמעט תמיד דוקא מהיוצרים הקטנים, שלא יוכלו להילחם עם שתי ידיים קשורות מאחורי הגב.