כיצד מתחילים סטרטאפ לאפליקציה (להלן" "StartApp") משלב הרעיון?
המקרה הנפוץ הוא כאשר אדם אחד או שניים הוגים במוחם הקודח רעיון לאפליקציה חדשה ומעוניינים לעשות צעדים ראשונים למימושה.
השאלה הראשונה והמיידית איתה מתמודדים היזמים הינה כיצד להגן על הזכויות שלהם באפליקציה?
השאלה הבאה היא מה הם הדברים שצריך לעשות, ובאיזה סדר, כדי לממש את האפליקציה ולהפוך אותה לעסק משגשג או לאקזיט מכניס.
להלן הכלים המקצועיים והמשפטיים להקים יזמות לאפליקציה חדשה משלב הרעיון.
הכלים המקצועיים הבסיסיים של יזמות-לאפליקציה בתחילת הדרך הינם:
1. דף מוצר: תיאור של עיקרי האפליקציה על דף בודד, עם יתרונותיה על מתחרותיה. מטרת הדף הינה להעביר במסר חד וברור את הצורך באפליקציה ואת הפיתרון הקונקרטי שהיא מספקת לאותו צורך.
2. אב טיפוס: יישום בסיסי של האפליקציה שנועד להמחיש איך היא עובדת. לא בכל המקרים קיים אב טיפוס כאמור. נהפוך הוא, ברוב המקרים היזמים חסרי רקע מקצועי בתכנות או עיצוב, ובהמשך הדרך ישכרו או יצרפו לשורותיהם גם אנשי מקצוע מתחומים אלו.
3. תוכנית עסקית: מסמך המתאר את שוק המוצר, הלקוחות, המתחרים, מוצרים מתחרים, מודלים עסקיים, עלויות, צפי מכירות, ויתר ההיבטים הכלכליים-עסקיים של המיזם.
4. מצגת: קובץ גראפי (בדרך כלל פאואר-פוינט) המציג את כל האמור לעיל (עיקרי האפליקציה, יישומים מרכזיים, תוכנית עסקית, שותפים לפרוייקט, וכו') באופן ויזואלי אטרקטיבי.
5. תקציר מנהלים: מסמך על פני מספר עמודים, קצר ככל שניתן, הכולל את כל עיקרי הפרטים של הפרוייקט.
הכלים המשפטיים הבסיסיים ליזמות-אפליקציה הינם:
1. פורמט זכויות יוצרים (נוטריוני): מסמך משפטי שנועד לאפשר הגנה על אותם נושאים באפליקציה העתידית שראויים להגנת זכויות יוצרים. המסמך כולל תיאורים מילוליים וחומרים ויזואלים שהיזם יצר, וכן הרחבתם המשפטית לשם הגנה על ואריאציות נוספות של האפליקציה. פורמט זכויות יוצרים לאפליקציה נועד לשמור על זכויות היוצרים באפליקציה מפני מפתחים עתידיים, וכן מפני העתקה בלתי מורשית של משתמשים, מתחרים וצדדים שלישיים אחרים.
חשיבות יתרה קיימת לפורמט במקום בו היזמים אינם מעצבים או מתכנתים מקצועיים, ואת הרעיון שלהם ניתן לבטא רק בסקיצות או בתיאור מילולי (ולא בשפת קוד). במקרים אלו במיוחד מהווה הפורמט כלי ממעלה ראשונה לשמור על הבעלות בזכויות היוצרים בידי היזמים מכוח העיקרון של "יצירה נגזרת" כאמור בסעיף 16 לחוק זכות יוצרים. המתכנת או המעצב של האפליקציה שיאלצו להסתמך על הפורמט ייצרו למעשה יצירה שאינה מקורית שלהם, אלא יצירה נגזרת ליצירה המקורית, שהבעלות בה שייכת למי שכתב את הפורמט - היזמים. אלמלא הפורמט, הסיכון הוא שהבעלות באפליקציה תהיה של המתכנתים על התכנות ושל המעצבים על העיצוב.
2. הסכם סודיות והעדר תחרות: התחייבות משפטית של אדם הנחשף לחומרים המוצגים בפניו או נאמרים לו בקשר למיזם, שלא להעביר אותם לאחרים, וכן שלא להתחרות במיזם בעצמו. נועד לשימוש כלפי כל אדם שהחומרים הרלוונטים של המיזם מוצגים לו.
כלים משפטיים נוספים ליזמות-אפליקציה לשימוש בשלבים מאוחרים יותר הינם:
1. ייסוד חברה: התמריץ לייסוד חברה הינו הפרדה משפטית בין הפעילות העסקית הקשורה לאפליקציה, לבין היזמים, לשם הגנה על נכסיהם האישיים, וגיבוש אישיות משפטית שתרכז אליה את כל הפעולות, החובות והזכויות הקשורות במיזם. מועד הקמת החברה משתנה ממיזם למיזם. במיזם אחד ההקמה תהיה ברגע הראשון לצורך חתימה על הסכם פיתוח. במיזם אחר יכול וההקמה תידחה עד המועד שבו יגוייס משקיע למיזם.
2. הסכם פיתוח האפליקציה: במקרה ובו היזמים עצמם אינם בקיאים בפיתוח ותכנות האפליקציה, אלא מוסרים את הפיתוח לצד שלישי, יש להחתים את בית התוכנה או המפתח על הסכם פיתוח מפורט הכולל שלבים, לוחות זמנים, אחריות, העברת זכויות קניין רוחני, ועוד.
3. הסכם לאיתור משקיעים: הסכם בין היזמים לאדם או חברה שתפקידם לאתר משקיעים לחברה בתמורה מוסכמת. התמורה המקובלת כוללת תמורה כספית מהגיוס העתידי ואחוזים מהמיזם.
4. הסכם השקעה: הסכם שבו חברה או אדם מזרימים כספים לחברה (ולעיתים ליזמים) לשם פיתוח המיזם והגשמת יעדיו הטכנולוגיים.
5. סימן מסחר: האמצעי המשפטי לשמירת הבעלות על שם/לוגו של האפליקציה/חברה שייבחר לאחר בחינת אפשרות רישום ושימוש בו.
הסדר לשימוש בכלים המקצועיים והמשפטיים:
המקרה הנפוץ הוא כאשר אדם אחד או שניים הוגים במוחם הקודח רעיון לאפליקציה חדשה ומעוניינים לעשות צעדים ראשונים למימושה.
השאלה הראשונה והמיידית איתה מתמודדים היזמים הינה כיצד להגן על הזכויות שלהם באפליקציה?
השאלה הבאה היא מה הם הדברים שצריך לעשות, ובאיזה סדר, כדי לממש את האפליקציה ולהפוך אותה לעסק משגשג או לאקזיט מכניס.
להלן הכלים המקצועיים והמשפטיים להקים יזמות לאפליקציה חדשה משלב הרעיון.
הכלים המקצועיים הבסיסיים של יזמות-לאפליקציה בתחילת הדרך הינם:
1. דף מוצר: תיאור של עיקרי האפליקציה על דף בודד, עם יתרונותיה על מתחרותיה. מטרת הדף הינה להעביר במסר חד וברור את הצורך באפליקציה ואת הפיתרון הקונקרטי שהיא מספקת לאותו צורך.
2. אב טיפוס: יישום בסיסי של האפליקציה שנועד להמחיש איך היא עובדת. לא בכל המקרים קיים אב טיפוס כאמור. נהפוך הוא, ברוב המקרים היזמים חסרי רקע מקצועי בתכנות או עיצוב, ובהמשך הדרך ישכרו או יצרפו לשורותיהם גם אנשי מקצוע מתחומים אלו.
3. תוכנית עסקית: מסמך המתאר את שוק המוצר, הלקוחות, המתחרים, מוצרים מתחרים, מודלים עסקיים, עלויות, צפי מכירות, ויתר ההיבטים הכלכליים-עסקיים של המיזם.
4. מצגת: קובץ גראפי (בדרך כלל פאואר-פוינט) המציג את כל האמור לעיל (עיקרי האפליקציה, יישומים מרכזיים, תוכנית עסקית, שותפים לפרוייקט, וכו') באופן ויזואלי אטרקטיבי.
5. תקציר מנהלים: מסמך על פני מספר עמודים, קצר ככל שניתן, הכולל את כל עיקרי הפרטים של הפרוייקט.
הכלים המשפטיים הבסיסיים ליזמות-אפליקציה הינם:
1. פורמט זכויות יוצרים (נוטריוני): מסמך משפטי שנועד לאפשר הגנה על אותם נושאים באפליקציה העתידית שראויים להגנת זכויות יוצרים. המסמך כולל תיאורים מילוליים וחומרים ויזואלים שהיזם יצר, וכן הרחבתם המשפטית לשם הגנה על ואריאציות נוספות של האפליקציה. פורמט זכויות יוצרים לאפליקציה נועד לשמור על זכויות היוצרים באפליקציה מפני מפתחים עתידיים, וכן מפני העתקה בלתי מורשית של משתמשים, מתחרים וצדדים שלישיים אחרים.
חשיבות יתרה קיימת לפורמט במקום בו היזמים אינם מעצבים או מתכנתים מקצועיים, ואת הרעיון שלהם ניתן לבטא רק בסקיצות או בתיאור מילולי (ולא בשפת קוד). במקרים אלו במיוחד מהווה הפורמט כלי ממעלה ראשונה לשמור על הבעלות בזכויות היוצרים בידי היזמים מכוח העיקרון של "יצירה נגזרת" כאמור בסעיף 16 לחוק זכות יוצרים. המתכנת או המעצב של האפליקציה שיאלצו להסתמך על הפורמט ייצרו למעשה יצירה שאינה מקורית שלהם, אלא יצירה נגזרת ליצירה המקורית, שהבעלות בה שייכת למי שכתב את הפורמט - היזמים. אלמלא הפורמט, הסיכון הוא שהבעלות באפליקציה תהיה של המתכנתים על התכנות ושל המעצבים על העיצוב.
2. הסכם סודיות והעדר תחרות: התחייבות משפטית של אדם הנחשף לחומרים המוצגים בפניו או נאמרים לו בקשר למיזם, שלא להעביר אותם לאחרים, וכן שלא להתחרות במיזם בעצמו. נועד לשימוש כלפי כל אדם שהחומרים הרלוונטים של המיזם מוצגים לו.
כלים משפטיים מותנים ליזמות-אפליקציה:
1. בקשת פטנט. אם באפליקציה יש היבטים פונקציונאליים חדשים וחדשניים, ניתן לשקול בקשת פטנט. ברוב המקרים לא ניתן לרשום בקשת פטנט מחוץ לארה"ב. במקרים בהם יש באפליקציה היבטים טכנולוגיים פטנטאביליים, יתכן וניתן יהיה לרשום פטנט גם ביתר מדינות העולם.
2. הסכם מייסדים: במקרים בהם יש שני יזמים או יותר, ניתן ורצוי לערוך בינהם הסכם שיגבש את כלל מערכת היחסים בין שותפים עסקיים למיזם, חלוקת תפקידים, הקמת חברה או שותפות, אופן קבלת החלטות, האפשרות לפרוש מהמיזם בתנאים ובדרכים מסויימות, וכן הלאה.כלים משפטיים נוספים ליזמות-אפליקציה לשימוש בשלבים מאוחרים יותר הינם:
1. ייסוד חברה: התמריץ לייסוד חברה הינו הפרדה משפטית בין הפעילות העסקית הקשורה לאפליקציה, לבין היזמים, לשם הגנה על נכסיהם האישיים, וגיבוש אישיות משפטית שתרכז אליה את כל הפעולות, החובות והזכויות הקשורות במיזם. מועד הקמת החברה משתנה ממיזם למיזם. במיזם אחד ההקמה תהיה ברגע הראשון לצורך חתימה על הסכם פיתוח. במיזם אחר יכול וההקמה תידחה עד המועד שבו יגוייס משקיע למיזם.
2. הסכם פיתוח האפליקציה: במקרה ובו היזמים עצמם אינם בקיאים בפיתוח ותכנות האפליקציה, אלא מוסרים את הפיתוח לצד שלישי, יש להחתים את בית התוכנה או המפתח על הסכם פיתוח מפורט הכולל שלבים, לוחות זמנים, אחריות, העברת זכויות קניין רוחני, ועוד.
3. הסכם לאיתור משקיעים: הסכם בין היזמים לאדם או חברה שתפקידם לאתר משקיעים לחברה בתמורה מוסכמת. התמורה המקובלת כוללת תמורה כספית מהגיוס העתידי ואחוזים מהמיזם.
4. הסכם השקעה: הסכם שבו חברה או אדם מזרימים כספים לחברה (ולעיתים ליזמים) לשם פיתוח המיזם והגשמת יעדיו הטכנולוגיים.
5. סימן מסחר: האמצעי המשפטי לשמירת הבעלות על שם/לוגו של האפליקציה/חברה שייבחר לאחר בחינת אפשרות רישום ושימוש בו.
הסדר לשימוש בכלים המקצועיים והמשפטיים:
שלב ראשון של ה- Setup:
בשלב הראשון של הרעיון כדאי להגן עליו מפני העתקות באמצעות פורמט זכויות יוצרים.
בד בבד כדאי להצטייד, כהכנה להצגתו העתידית של הפרוייקט בפני בעלי מקצוע, גם הסכם סודיות ואי תחרות.
בשלב זה גם תיבחן הפטנטאביליות של האפליקציה.
שלב שני של ה- Setup:
הכנת הכלים המקצועיים הבסיסיים: דף מוצר, אב טיפוס, תוכנית עסקית, מצגת, תקציר מנהלים, בין באופן עצמאי ובין באמצעות בעלי מקצוע.
שלב שלישי של ה- Setup:
הערכות משפטית לשלב הפיתוח/עסקי/מסחרי: הסכם מייסדים, הקמת חברה, והגשת בקשה לרישום סימן מסחר (מהלך הבחינה והרישום של סימן מסחר אורך כשנה וחצי).
שלב רביעי של ה- Setup:
החברה תחתום על ההסכמים עם הגורמים הרלוונטיים: מפתחים, מאתרי משקיעים, ובהמשך עם משקיעים. בשלב זה החברה מממשת באמצעות משאבים של היזמים או משאבי המשקיעים את הצד הטכנולוגי של האפליקציה.
שלב חמישי של ה- Setup:
בשלב זה החברה עושה מאמצים למימוש התוכנית השיווקית באמצעות שיווק, הפצה ומסחור של האפליקציה, לקראת מעבר לפעילות מסחרית שוטפת. בשלב זה ייחתמו חוזים עם גורמי שיווק מקצועיים.
שלב חמישי של ה- Setup:
מעבר לפעילות מסחרית. בשלב זה החברה כבר תעסיק עובדים, ותהיה בקשר מסחרי ומשפטי עם ספקים ולקוחות.
כללי:
בכל שלב של ה- Setup יתכן אקזיט, קרי רכישה מלאה ע"י צד מעוניין. ככל שה- StartApp בשלב מתקדם יותר, כך גדלים הסיכויים למימושו באקזיט, ולקבל עבורו תמורה גבוהה יותר.
במקרים רבים יהיה ה- Setup מהיר ביותר, ומיד בתחילת הדרך יהיה צורך בפורמט זכויות יוצרים, הסכם סודיות, הסכם מייסדים, הקמת חברה, והסכם פיתוח. תוך מספר חודשים, בסיום הפיתוח, כבר יהיה צורך ברישום סימן מסחר.
במקרים אחרים יהיה ה- Setup ארוך ויכלול פורמט זכויות יוצרים, בקשת פטנט, הסכם סודיות והסכם גיוס משקיעים. שלב הקמת החברה והסכם מייסדים יכול שיידחה עד שיימצא משקיע, והפיתוח יבוצע רק לאחר מכן.
במילים אחרות, הכלים והשלבים לעיל הם נסיבתיים לכל אפליקציה עפ"י צרכיה ואפשרויות היזמים.
אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי או אחר, באשר יעוץ כאמור תלוי בעובדות ובנסיבות הרלוונטיים לכל אפליקציה בנפרד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה