יום רביעי, 21 בנובמבר 2012

הסכם פיתוח אפליקציית אייפון – למי כל הזכויות שמורות?


מאמרים רבים, לרבות שלי, עסקו עד היום בהגנה שמקבל בעל הרעיון – במישור הקניין הרוחני (פטנטים, זכויות יוצרים) ובמישור החוזי. נראה לי שגם למפתחים של אפליקציות בסביבת IOS מגיע לדעת היכן הם חשופים משפטית, וכיצד למקסם את שמירת האינטרסים שלהם לאור סט המגבלות והדרישות של Apple מצד אחד, ציפיות הלקוח מצד שני (הן כלפי פיתוח הרעיון שלו והן כלפי השימושיות של האפליקציה), ושמירת האינטרסים של המפתחים עצמם (הן בכלי המערכת ובאפליקציות שהם מעמידים לשימוש הלקוח, הן במניעת חשיפה לשימושיות לא ראויה באפליקציה, והן בהסכמות המסחריות בינם ללקוח) מצד שלישי. המלצות לפיתרון סוגיות אלו ניתן לסכם תחת שלוש כותרות: "ההנחיות והמגבלות שמעמידה אפל", "של מי זכויות היוצרים האלו לעזאזל?" ו"דגשים לחוזה פיתוח אפליקציית אייפון".

ההנחיות והמגבלות שמעמידה אפל: זהו החלק "הקל" מבחינה עובדתית, כיוון שהוא בלתי ניתן לשינוי, אם כי הוא לא קל משקל מבחינה משפטית. אפל מעמידה סט של מסמכים, הסכמים והנחיות כגון App Store Review Guidelines, חלקם קשיחים ולעיתים דרקוניים ועל פיהם  תושק אפליקציה, או שלא....ויש להיות מנוסה ובקי במכלול הוראות אלו כדי לעבור את משוכת אפל בהצלחה.
הניתוח של הוראות אלו הוא תירוץ טוב לכתב אתכם על מאמר נוסף שירחיב עניין זה, מה גם שאפל מעדכנת את נוסחם מדי פעם בפעם, אולם כבר בשלב זה ניתן להפיק לקח משפטי-מעשי מאלו, והוא לעגן בחוזה הפיתוח מול הלקוח שלוש נקודות חשובות: האחת כי זמן הפיתוח תלוי גם בטיפול ע"י אפל, כולל טיפול בדחיות (Rejections) ואולי ערעורים על דחיות לא מוצדקות (Appeals). במקרים מסויימים יתכן שהאפליקציה לא תאושר כלל ועל המפתח לחסן את עצמו מתביעה אפשרית באמצעות נוסח מתאים של החוזה. הנקודה השנייה היא כי בהתאם לדרישות אלו יהיה צורך לבצע שינויים והתאמות באפליקציה. אלו יכול שיבואו לידי ביטוי באופן תפעול האפליקציה, או בשינוי קוד המקור, או בממשק המשתמש שלה (GUI) או כיוב'. הנקודה השלישית היא כי על הלקוח לשתף פעולה עם המפתחים כדי להגיע לתוצאה פיתוחית מוסכמת התואמת גם את דרישות אפל.

של מי זכויות היוצרים האלו לעזאזל? לרוב יגיע הלקוח עם רעיון בלבד, והציפיות שלו יהיו כי הזכויות בכל מה שקשור לפיתוח יהיו שלו.  אם הלקוח ישכיל להצטייד בפורמט זכויות יוצרים, ואף יצרף אותו להסכם הפיתוח, אתם כמפתחים תהיו מוגבלים לדרוש זכויות קניין רוחני על הפיתוח, ועליכם לקחת בחשבון כי הפיתוח יהווה "יצירה נגזרת" של פורמט זכויות היוצרים (סעיף 16 לחוק זכות יוצרים החדש), ומכאן שזכויות היוצרים בפיתוח יהיו של בלקוח. הדברים אמורים על דרך קל וחומר אם האפליקציה תהיה מוגנת בפטנט. יש לקחת נקודות אלו בחשבון משלוש סיבות: הראשונה מחיר האפליקציה, קרי אם היא אינה שלכם, דרישת המחיר מהלקוח תהיה גבוהה יותר. השנייה, לא תוכלו לעשות שימוש עתידי בפיתוח שכבר עשיתם ללקוח, כדי למסחר את אותה אפליקציה גם ללקוחות נוספים. השלישית, התנגשות פוטנציאלית עם כלי הפיתוח שלכם ושל צדדים שלשיים, שאינכם רוצים ואף אינכם יכולים להבטיח שאלו יעברו לרשות הלקוח. האיזון בין האינטרסים הנוגדים צריך לבוא לידי ביטוי בהסכם הפיתוח.

דגשים לחוזה פיתוח אפליקציית אייפון: מלבד ההיבטים המסחריים הקיימים בכל הסכם, קיימות מספר נקודות עיקריות שמפתחי אפליקציות IOS צריכים לשים לב אליהן בהסכם הפיתוח, וביניהן: המגבלות המושתות עליהם ע"י אפל ושיקופן ללקוח, המגבלות/חוסר האפשרות של המפתחים להעביר ללקוח את זכויות הקניין שלהם ו/או של צדדים שלישיים בפיתוח, והשלישית – איון/צמצום החשיפה של המפתחים לאופן שימוש לא נאות (אפליקציות סקס?), שימוש המפר זכויות של צדדים אחרים (כגון זכויות לפרטיות או זכויות קניין רוחני) ואף שימוש פלילי/בלתי חוקי (הימורים? ספאם?) ע"י הלקוח - כשלהם כבר אין שליטה על השימוש.

2 תגובות: