בלוג הקניין הרוחני

מפגש טכנולוגיות וקוד פתוח ב- HUB TLV

2012-01-27T07:40:00.000-08:00

You may find it interesting to participate on 2 February, 2012

Our legal part of the meeting at HUBTLV will be about legal apects and practics of Open & Free Source Code. We will be dealing with the following main subjects: Who owns/license the Open Source? Is OS really open/free? What is the Copyleft approach? Some words about GPL & Linux. How to develope securely in the technology serroundings

השתתפו בסקר לינקדאין והצביעו מה עדיף פטנט/קוד פתוח/זכות יוצרים לתוכנה

2012-01-27T07:34:00.000-08:00

סקר לינקדאין: פטנט, קוד פתוח, או זכות יוצרים לתוכנה - מה עדיף?

חדש: סימני מסחר על סלוגנים וסיסמאות

2012-01-21T23:37:00.000-08:00

עד היום, חוזרים של רשות הפטנטים (חוזר רשם מ.נ. 29, וההפניה אליו בחוזר רשם מ.נ. 84) מנעו בחינה ורישום של סלוגנים/סיסמאות כסימני מסחר.

החלטות בולטות של רשות הפטנטים שפסלו בעבר סלוגנים היו בהתנגדות לרישום סימן מסחר מס' 112645: "מי זך - מחזירים את הטבע למים" (החלטה מיום 12/7/04), ובבקשתה של חברת קוקה-קולה לרישום סימני מסחר מס' 171183-171187 “DO WHAT FEELS GOOD”.

בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין ע"ר 21488-05-11 (תל אביב - יפו) Eveready Battery Company Inc נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר (פורסם באתר נבו) מיום 8.12.2011, בו נקבע, בין היתר, כי "יש לבחון את כשירותה לרישום של סיסמא בדיוק באותו האופן שבו נבחן כל סימן אחר, מבלי שלחובתה של הסיסמא תיזקף הנחה אפריורית בדבר חוסר כושרה לשאת אופי מבחין מולד", ביטל ראש רשות הפטנטים החדש, אסא קלינג, את ההוראות בחוזרי הרשם לעיל.

בכך נפתחה הדרך לרשום סימני מסחר גם לגבי סלוגנים וסיסמאות.

רישום סימן מסחר בישראל.

רישום סימן מסחר בחו"ל.

רישום פטנט על תוכנה בישראל

2012-01-21T07:38:00.000-08:00

ביום 12/1/2012 פרסם רשם הפטנטים החדש, אסא קלינג, הוראות עבודה חדשות של רשות הפטנטים לעניין אמצאות תוכנה. ההוראות, בהן ניתן למצוא דוגמאות ממחישות, מבטאות גישה חדשה של רשות הפטנטים בישראל לרישום תוכנה בישראל. לפי גישה זו, במקרים בהם תוכנה גורמת לתהליך או אפקט טכנולוגי מוחשי (קרי, באמצעות ביטוי של תכונות פיזיות) הנוסף על פעולתו הרגילה של המחשב או של המערכת בה הוא משולב או הגורם לכך שהמחשב פועל בצורה חדשה, לרבות, אך לא רק, שיפור ביצועי המחשב (כגון, מהירות, אמינות או ניצול יעיל יותר של נפח אחסון מידע), או שנוצרו קשרי גומלין בין רכיבי מערכת המחשב שלא היו קיימים קודם לכן, ניתן יהיה לקבל פטנט על התוכנה אם היא עומדת ביתר תנאי חוק הפטנטים (כגון, אך לא רק, העדר פרסום קודם וכו').

להלן נוסח הוראות העבודה שפורסמו לעיון הציבור ע"י רשות הפטנטים:

"נספח ב' – סעיף 3 לחוק – אמצאה כשירת פטנט

1. סעיף 3 לחוק הפטנטים

1.1. סעיף 3 מפרט את התנאים המהותיים העיקריים לכשירות אמצאה לפטנט, כדלקמן:

"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט."

1.2. דהיינו, סעיף 3 מציב בפני הבוחן את הצורך לוודא כי האמצאה עומדת בקריטריונים המצטברים הבאים:

1.2.1. היות האמצאה מוצר או תהליך;

1.2.2. היות האמצאה בכל תחום טכנולוגי;

1.2.3. היות האמצאה חדשה;

1.2.4. היות האמצאה מועילה;

1.2.5. היות האמצאה ניתנת לשימוש תעשייתי;

1.2.6. ושיש באמצאה התקדמות המצאתית.

כך למשל, אם ימצא הבוחן שאין האמצאה חדשה או שהיא נעדרת התקדמות המצאתית הרי ששאלת סיווגה לתחום טכנולוגי כזה או אחר תהיה משנית.

1.3. על פי סעיף 2 לחוק, בעל אמצאה כשירת פטנט זכאי לבקש שיינתן לו פטנט עליה. כאמור, סעיף 3 עוסק בשאלה מהי אמצאה כשירת פטנט. עם זאת, למרות האמור בסעיף 2 לחוק ישנם עניינים שלא יהיו נושא לפטנט וזאת כמפורט בהוראות סעיף 7 לחוק[1], ובהקשר זה על הבוחן לנהוג בהתאם להוראות נספח ג' (סעיף 7 לחוק – סיג למתן פטנט).

2. היות האמצאה חדשה – תיבחן בהתאם להוראות נספח ו' (סעיף 4 לחוק - חידוש).

3. התקדמות המצאתית באמצאה – תיבחן בהתאם להוראות נספח ז' (סעיף 5 לחוק – התקדמות המצאתית).

4. היות האמצאה מועילה –

4.1. הבוחן יפעל בהתאם להוראות 1 ו-2 בפרק II בנספח א' (הנחיות לבחינת בקשת פטנט).

4.2. לשם הכרעה בשאלה האם בפניו אמצאה מועילה יפעל הבוחן בהתאם להנחיות נספח י"ב (סעיף 12 – תיאור האמצאה בפירוט הבקשה).

5. היות האמצאה ניתנת לשימוש תעשייתי –

את המונח "שימוש תעשייתי" ניתן לקרוא בהקשרו של התחום הטכנולוגי (הנדון להלן) ולאור היות האמצאה מועילה. ההנחה היא שאם ניתן לשייך את האמצאה לתחום טכנולוגי כלשהו ושיש בה את התועלת המובטחת על ידי המבקש הרי שגם ניתן לעשות בה שימוש תעשייתי.

6. מוצר או תהליך –

6.1. על בחינת היות האמצאה המתוארת מוצר או תהליך להיעשות בין היתר לאור הוראות חוזר מ.נ. 30 כמפורט בסעיף 8 לנספח א' (הנחיות לבחינת בקשה לפטנט).

6.2. על תביעה לתהליך לכלול שלבים או צעדים, שביצועם באופן המתואר מהווים את התהליך הנתבע.

7. בכל תחום טכנולוגי –

7.1. בטרם בחינת התביעות המגדירות את האמצאה, לשם הסתייעות ראשונית בהכרעה מהו התחום הטכנולוגי של האמצאה שבפניו, יבחן הבוחן האם המבקש פירט את הדרוש בהתאם להוראה 5 בנספח י"ב (סעיף 12 – תיאור האמצאה בפירוט הבקשה).

7.2. לשם זיהוי האם מדובר באמצאה בתחום טכנולוגי כלשהו, יש להפעיל מבחנים ספציפיים בהתאם לסוג האמצאה המתוארת בבקשה, אשר יסייעו בזיהוי היותה "בכל תחום טכנולוגי".

זיהוי היותה של אמצאה בתחום טכנולוגי ייקבע על פי הדרישה שבביצוע האמצאה, בין אם היא מוצר ובין אם היא תהליך, יתרחש תהליך טכנולוגי מוחשי (כפי שזה נדון ב-ע"ש (מחוזי י-ם) United Technologies נ' רשם הפטנטים, דינים מחוזי, כרך כו(8) 729). תהליך טכנולוגי מוחשי משמעו ביטוי של תכונות פיזיות בדבר כלשהו עליו מבוצעת האמצאה או באופי הפעולה אותה המוצר או התהליך מבצעים (ר' האופן בו אלה נדונו על ידי ערכאת הערעור המורחבת של בית הדין האירופי בעניין G0003/08 בהחלטתה מיום 12.5.2010). דהיינו, מבחן מרכזי לעניין זה יהיה זיהוי קיומו של אופי טכנולוגי מוחשי למוצר או התהליך הנתבעים, או לתוצאת התהליך.

7.3. תגלית, תיאוריה מדעית, נוסחה מתמטית, הוראות משחק, ותהליך מחשבתי לכשעצמם, ייחשבו רעיונות אבסטרקטיים או תהליכים נעדרי אופי טכני, בין אם יבוצעו באמצעים "ידניים" ובין אם יבוצעו באמצעות מחשב. בנוסף, כבר נקבע, כי שיטות עסקיות לכשעצמן בהיותן בתחום כלכלי, לא ייחשבו כאמצאות בתחום טכנולוגי (ר' עניין אלי תמיר, בקשת פטנט 131733, החלטה מ-21.9.2006).

עם זאת, בשילוב רעיונות או תהליכים שכאלה יחד עם אמצעים טכניים נוספים ייתכן ויתגבש אופי טכנולוגי. לפיכך –

7.3.1. לשם בחינת היות אמצאה מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי, יש לבחון את האמצאה בכללותה מבלי להפריד את רכיביה ומבלי להתמקד ברכיב אחד או קבוצת רכיבים אחת.

7.3.2. על הבוחן לבחון האם האמצאה בכללותה מביאה לתרומה שיש לה ביטוי ממשי בתחום טכנולוגי – הוא האופי הטכנולוגי המוחשי.

7.3.3. תרומת האמצאה בכללותה תיבחן ביחס לידע הקודם הרלבנטי כפי שזה עולה, בין היתר, מהפירוט.

7.4. הפעלת הכללים האמורים בהוראה ‎7.3 לעיל, תשתנה בכל מקרה ומקרה לגופו. עם זאת, על מנת להמחיש את אופן הפעלתם של הכללים לשם זיהויו של אותו אופי טכנולוגי מוחשי, להלן מספר כללי עזר להדגמת הפעלת הכללים לגבי תחום האמצאות המשלבות תכנת מחשב, בהיותו תחום בו תדיר עולות שאלות מסוג זה:

7.4.1. האם האפקט הטכנולוגי המוחשי הנתבע בא לידי ביטוי מוחשי הנוסף על פעולתו הרגילה של המחשב או של המערכת בה הוא משולב. אם התשובה בחיוב, מדובר באינדיקציה לכך שהאמצאה נמצאת בתחום טכנולוגי.

7.4.2. האם האפקט הטכנולוגי המוחשי הנתבע גורם לכך שהמחשב פועל בצורה חדשה, לרבות, אך לא רק, שיפור ביצועי המחשב (כגון, מהירות, אמינות או ניצול יעיל יותר של נפח אחסון מידע), או שנוצרו קשרי גומלין בין רכיבי מערכת המחשב שלא היו קיימים קודם לכן. אם התשובה בחיוב, מדובר באינדיקציה לכך שהאמצאה נמצאת בתחום טכנולוגי.

7.5. יש לאבחן שבמקרה שבו אמצאה מיושמת על ידי מחשב ואין בפעולת המחשב דבר נוסף מעבר לאפקט הטכני 'הרגיל' המתקבל מהרצה של תוכנת מחשב על גבי מחשב, לא יהיה בכך אפקט טכנולוגי מוחשי שייחשב ככל תחום טכנולוגי. זאת, בנפרד משאלת ההגנה לשורות הקוד באמצעותן תכנת המחשב מבוטאת, שהיא צורת ביטוי אשר מעצם יצירתה נחשבת יצירה ספרותית על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007. צורת הביטוי האמורה אינה קשורה לשאלת האפקט הטכנולוגי המוחשי שניתן להשיג באמצעותה. בהקשר זה יובהר, כי תתקבל תביעה לנשא נתונים ((data carrier בו תוכנה שהיא רכיב באמצאה כשירת פטנט כאמור בהנחיות אלה.

7.6. אמצאה אשר מממשת באמצעות מחשב תהליך אשר היה ידוע והיה מבוצע בעבר ללא מחשב, כגון אוטומציה של תהליך ידני ותהליכים לאופטימיזציה ודיאגנוסטיקה, עשויים להיות בעלי אפקט טכנולוגי מוחשי בהפעלת הכללים האמורים לעיל. כך למשל, כל אוטומציה של תהליך שיש בה תרומה מעבר לייעול המתבקש והברור של מחשוב התהליך מלמדת על יסוד סביר להימצאותו של אפקט מוחשי. דהיינו, כאשר מימוש האמצאה באמצעות המחשב שונה מהותית מאופן הביצוע הידני עד כי כלל לא ניתן לבצע את אותו תהליך באופן יעיל באמצעים "ידניים" או כי אין לאופן מימוש זה כל משמעות מחוץ להקשר של התהליך הפנימי הממוחשב - הדבר מעיד על הימצאותו של אפקט טכנולוגי מוחשי. כל זאת, בנפרד משאלות החידוש וההתקדמות האמצאתית העשויים להיות או לא להיות בתהליכים שכאלה.

7.7. בנספח ב'1 מפורטות דוגמאות להמחשת הפעלת הכללים המפורטים בסעיף ‎7 זה.

נספח ב'1 – דוגמאות להפעלת הקריטריונים שבנספח ב'

להלן מספר דוגמאות להפעלת הכללים המפורטים בנספח ב' לעניין המצאות בתחום התכנה. מודגש כי הדוגמאות שלהלן נבחרו לצורך הדגמה והמחשה של אופן הפעלת הקריטריונים בלבד. דוגמאות אלה אינן ממצות וכל מקרה ייבחן לגופו על ידי בוחני הרשות.

הדוגמאות שלהלן אינן מתארות את מלוא האמצאה אשר נתבעה בכל מקרה ומקרה. להשלמת התמונה התביעות הנדונות מובאות בליווי מספר הפרסום מתוכו הן צוטטו ולאורו נעשתה הפעלת הכללים המתוארת.

דוגמא 1: שיפור פעולת מחשב (GB 2391348)

מערכת למהדר (קומפיילר) בעל אופטימיזציה בתוך התקן לעיבוד מידע. המהדר מגיב לאותות המגיעים מיחידת מעקב (trace unit) על מנת לשנות בצורה עקבית את תהליך הקומפילציה.

התביעה:

A data processing apparatus, comprising:

a processor;

a compiler for compiling application code to generate instructions for execution by the processor;

a non-invasive trace unit coupled to the processor for generating, from input signals received from the processor, trace signals indicative of the instructions being executed by the processor;

the compiler being arranged to control the compilation of the application code dependent on the trace signals.

תרומת האמצאה אינה יחידת המעקב אלא היכולת לשנות את הקומפילציה בהתאם למאפייני המעבד בפעולה שוטפת. למרות שלאמצאה היבטים בתוכנה, הרי שזו אינה רק תוכנית מחשב לכשעצמה. האמצאה עושה משהו נוסף המשפיע על פעולת המחשב. תוצאת השיטה נושא האמצאה מתבטאת בשיפור פעולתו של המעבד אשר אחראי לביצוע הקומפילציה, ובכך אפקט טכנולוגי מוחשי.

דוגמא 2: קשרי גומלין בין רכיבי מערכת (GB 2407655)

אמצאה זו עוסקת בגישה לספריות של פונקציות (DLL) אשר נעשה בהן שימוש במקביל על ידי מספר תוכניות המורצות על המחשב. האמצאה מציעה ביצוע של מפתוח (אינדקס) של ספריית הפונקציות כך שהמחשב ימשיך לעבוד באמינות גם אם בוצעו שינויים בספריית הפונקציות.

התביעה:

A method of operating a computing device having an operating system and a dynamic link library containing a plurality of functions accessible by an executable program, each function in the dynamic link library being associated with an ordinal number, the method comprising:

Providing the dynamic link library as a first part and an extension part each containing one or more of the plurality of functions;

Causing the executable program to link to functions in the first part directly by means of the associated ordinal numbers; and

Causing the executable program to link to functions in the extension part indirectly via a further library containing additional functions.

תרומת האמצאה הינה שיפור של העבודה והאמינות של המחשב. למרות שהאמצאה מבוססת על תוכנה, יש בביצוע האמצאה אפקט טכנולוגי מוחשי בכך שהיא עושה דבר מה נוסף המתבטא בממשק שבין רכיבים פנימיים במחשב ומערכת ההפעלה, כך שהאמצאה מציגה פתרון טכני הקשור לחסרון שהיה קיים באופן הפעולה של אמצעי החומרה המנוהלים דרכה, וזאת מעבר לפעולה הרגילה של המחשב. (ר' Symbian Limited v Comptroller General of Patents, Symbian Ltd's Application [2008] EWCA Civ 1066).

דוגמה 3: שיטות עסקיות (WO2007002296, מקבילתה של בקשה בישראל 188,358)

אמצאה זו עוסקת במתן אפשרות לגוף כגון חברת סליקה, לתווך בעסקאות בין בתי מסחר ללקוחות, כך שמתן הנחות וזיכויים יבוצעו באופן אוטומטי.

התביעה:

1. A method for automatically calculating a discount for a customer offered by a merchant through a reservation system, comprising: accessing at least one reservation file relating to a reservation; accessing transaction data relating to at least one payment card transaction; comparing one or more elements of the transaction data against one or more elements of the reservation file to determine a match; and electronically calculating the discount based one or more one or more [כך במקור] elements of the transaction data and one or more elements of the reservation file.

על פני הדברים מדובר בשיטה שכל שלביה מבוצעים באופן טכנולוגי באמצעות אמצעים אלקטרוניים. עלינו לבחון אמצאה מסוג זה ללא הפרדתו של התהליך הנתבע מהאמצעים החומריים. תרומת האמצאה היא האופן בו מתנהל ההליך העסקי, כאשר צורת השימוש באמצעים אלקטרוניים הנלמדת מהבקשה ונתבעת בה, אינה חורגת מהשימוש המתבקש באמצעים אלו לצורך הוצאתם אל הפועל של השלבים השונים. למשל, השלבים המוגדרים של בדיקה ממוחשבת של התאמת ההזמנות שבוצעו לעסקאות שבוצעו או חישוב 'אלקטרוני' של אחוז ההנחה, הינם, לאור הידע הקודם בתחום, נגזרת מובנת מאליה של שלבי הפעילות העסקית. לפיכך, אין באמצאה זו כל אפקט טכנולוגי מוחשי.

דוגמה 4: שיטות עסקיות (EP 1301912)

עניינה של תביעה זו הוא ביצוע של עסקה מקוונת באופן מאובטח, תוך ביצוע ההתקשרות בשני אפיקים שונים.

התביעה:

1. A method of operating a transaction processing system enabling users to authorize transactions, said system comprising a central transaction processing system (19) having at least a first data communications interface and a second data communications interface, comprising the following steps carried out by said central transaction processing system (19):

receiving transaction data from an offering party, relating to a specific transaction to be authorized by a user, and receiving a first transaction reference (TRN) relating to and uniquely identifying said specific transaction, via a first data communication path (16), at said first data communications interface;

generating a second transaction reference (TRR) which is different to the first transaction reference (TRN) and which uniquely identifies the transaction within the central transaction processing system (19);

sending said second transaction reference (TRR) to the offering party;

after receiving said transaction data, conducting communications over a second data communication path (22), different to said first data communication path, with said user over said second data communications interface;

using said second path, conducting a secure access procedure in which authentication data is received and said authentication data is verified;

using said second path, receiving said first transaction reference (TRN) relating to and uniquely identifying said specific transaction from said user, said transaction reference not being previously transmitted to said user in said second communication path (22);

using said second path, receiving confirmation from said user; and in response to said confirmation, transmitting an authorization signal to authorize said transaction,

said authorization signal including said second transaction reference (TRR), wherein said second transaction reference (TRR) is not known to said user.

מהתבוננות על אמצאה זו בכללותה, ניתן לקבוע שבמקרה זה מהות האמצאה אינה בהליך העסקי לכשעצמו, אלא באמצעי התקשורת בהם נעשה שימוש. מכאן שתרומתה של האמצאה באה לכדי ביטוי בתשתית התקשורת הנדרשת והנלמדת באופן ייחודי ממאפייני האמצאה (כגון, צורת הקישור הנדרשת בין שני הערוצים המוגדרים). בכך ניתן לזהות אפקט טכנולוגי מוחשי ברמת מימוש פרוטוקול וארכיטקטורת התקשורת של המערכת.

דוגמה 5: שיטות עסקיות (GB 2171877)

האמצאה עוסקת במערכת לביצוע שיחות עם חשבון משולם מראש.

התביעה:

1. A method of making a telephone call from any available telephone, comprising: obtaining a special code by making a prepayment; inserting the prepayment in a memory in a special exchange and being allocated to the special code in the memory for use in verifying a calling party call; dialing the special exchange when a telephone call connection is desired; inputting the special code for verification; inputting the number of called party; verifying at the special exchange by checking the special code and comparing the prepayment less any deductions for previous calls in the memory with the minimum cost of a call to the called party station; connecting the called and calling parties' stations in response to said verification; monitoring the remaining prepayment less deductions for the running cost of the call; and disconnecting the call when the remaining prepayment has been spent by the running cost of the call.

להמחשת הדברים הובא במקור הדברים שרטוט מתוך הפטנט בקשר עם הרכיבים הנתבעים בתביעה 1 לעיל.

לכאורה, ניתן לבוא במקרה זה ולטעון שהאמצאה אינה אלא שיטת גבייה המיושמת באמצעים ידועים. אולם, בבחינת כלל רכיבי האמצאה הנתבעת ומעיון בתיאור הפטנט ניתן להסיק שמהותה של האמצאה, בכללותה, טמון בקשרי הגומלין השונים בין רכיבי המערכת, וברכיב המוגדר כ- special exchange'', אשר מהווה אלמנט מרכזי וחיוני של האמצאה כולה. כך שבסיכומו של דבר נראה שמהותה של האמצאה הוא במערכת המממשת אותה, ובכך אופייה מוחשי.

דוגמה 6: הצגת מידע ( (GB 2418281

האמצאה עוסקת בתהליך ממוחשב של עריכת מסמך המוצג חזותית, באופן שמייעל את חלוקת השטחים הריקים בתהליך העריכה.

התביעה:

1. A method of creating a document having a displayable area on which information is placed, the method comprising: a. providing a plurality of content-items which contain information that it is possible to display on the displayable area; b. dividing the displayable area into a set of subareas each capable of receiving one or more of the content-items; c. generating at least one set of proposed arrangements in which the content items have been arranged within the set of sub-areas; d. selecting at least one of the proposed arrangements, according to predetermine criteria, as the layout of the content-items within the sub-areas of the displayable area to create the document; and e. causing a printing means to print the created document.

התבוננות בפרטי האמצאה כפי שהיא נלמדת מהפירוט, חושפת שעיקר תרומתה של האמצאה הוא במיכון של תהליך העיצוב הידני, כאשר תרומתו של אותו מיכון מוגבלת לשיפור המובן מאליו המתקבל מהאוטומציה המוכרת בתחום. כלומר, הצעדים המוגדרים עבור התוכנית הממוחשבת אינם שונים במהותם מהוראות ביצוע כפי שהיו ניתנות למעצב גרפי.

בנוסף, גם בחינת האמצאה בכללותה אינה מגלה תרומה מעבר לתכנת מחשב לכשעצמה. שכן, אופן הרצת התכנה ותוצאת הרצתה אינם באים לידי ביטוי מוחשי הנוסף על פעולתו הרגילה של המחשב או של המערכת בה הוא משולב.

על כן, ניתן לומר שבמקרה זה התהליך הנתבע אינו תהליך טכנולוגי מוחשי.

דוגמה 7: הצגת מידע ((US 2007033615

אמצאה זו עוסקת בהצגה חזותית של מידע, הפעם לפי שליטתו של משתמש באופן ההצגה בממשק של מדריך שידורים.

התביעה:

1. A method for transferring programs to a secondary storage device using an interactive television program guide implemented on user television equipment, to cause a first display:

in a display screen of at least one program listing related to at least one program;

using the interactive television program guide to enable a user to select a program listing from at least one displayed program listing;

using the interactive television program guide to cause the program related to the selected program listing to be recorded on a digital storage device;

using the interactive television program guide to cause a second display in the display screen that includes at least one recorded program listing for at least one program recorded on the digital storage de

vice, wherein at least one recorded program listing includes a recorded program listing for the program recorded on the digital storage device;

using the interactive television program guide to enable the user to select the recorded program listing to transfer the recorded program from the digital storage device to a secondary storage device; and

using the interactive television program guide to transfer the recorded program from the digital storage device to the secondary storage device.

2. The method of claim 1 further comprising:

Enabling the user to select a sequence of programs recorded on the digital storage device; and

Transferring the sequence of programs to the secondary storage device.

המדובר בהצגה של מידע על המסך לפי מאפיינים שהמשתמש קובע. על פניה, בדומה לדוגמה 6, נראה שאמצאה זו לכשעצמה אינה בתחום טכנולוגי. עם זאת, עיון בפרטי האמצאה ילמד שהאמצאה מציגה היבטים נוספים בהם ניתן לראות אפקט טכנולוגי מוחשי: היישום התומך באותה הצגת מידע מבוצע על ידי שילוב בין מספר מאגרי אחסון ושיוך תצוגות ייחודיות עבור כל אחד מהם; והקלטה מהתקן אחד לשני.

דוגמה 8: פיקוח רפואי (EP 1062615B1)

אמצאה זו עוסקת במערכת המבצעת פיקוח על ריבוי של חולים מרוחקים, בו זמנית.

1. A method of monitoring, diagnosing and treating medical conditions of a plurality of remotely located patients using a central data processing system configured to communicate with and receive data from a plurality of respective patient monitoring systems, wherein each patient monitoring system is capable of receiving and storing patient data, the method comprising the steps of:
obtaining patient data from a plurality of patient monitoring systems at the central data processing system;
analyzing the obtained patient data from each respective patient monitoring system at the central data processing system to identify medical conditions of each respective patient;
displaying identified patient medical conditions for each respective patient in selectable, prioritized order according to medical severity; and
in response to selecting an identified medical condition for a respective patient, displaying treatment options for treating the medical condition.

בדוגמה זו ניתן לראות ששלב האבחון הממוחשב, מבוסס, בין היתר, על איסוף מידע לגבי מצבו של חולה. שלב איסוף המידע ממומש כחלק מפעילותה של מערכת טכנולוגית, המהווה את ליבת האמצאה. לא זאת בלבד שאותה מערכת חיונית לעצם קיומה של האמצאה, אלא בנוסף, מניתוח האמצאה בכללותה, ניתן לטעון שצורת היישום הטכנולוגי הייחודי והמורכב של אותו הליך הוא למעשה עניינה של האמצאה דנן (למשל, יחסי הגומלין בין המערכת המבצעת תיעדוף לטיפול רפואי ובין מערכת איסוף המידע מריבוי חולים מרוחקים בו זמנית). לפיכך, ניתן לומר שתרומתה של האמצאה בעלת אפקט מוחשי טכנולוגי.

דוגמה 9: חישובים מתמטיים/עיבוד תמונה (WO 2010128511)

דוגמה זו עוסקת באמצאה שמהותה בכימות ההתאמה בין תרשימים המופיעים בין תמונות שונות, באמצעות חישוב מתמטי המבוצע על קבוצות נקודות השונות.

1. A method for determining a matching score between a first set of H1 feature points, and a second set of n2 feature points, the method comprising the procedures of: producing a triple-wise affinity tensor, including the affinity score of assignments of triplets of feature points of said first set of feature points and triplets of feature points of said second set of feature points; determining a leading eigenvector of said triple-wise affinity tensor; iteratively producing a binary optimal assignment vector by discretization of said leading eigenvector; and determining a matching score between said first set of feature points and said second set of feature points according to said triple-wise affinity tensor and according to said optimal assignment vector.

אופן הגדרתה של אמצאה זו מתמצה בתהליך חישובי המבוצע על מספרים וגם תוצאתו היא מספרית וזאת מבלי לפרט בתביעה יישום מעבר לחישוב האבסטרקטי. האמצאה הנתבעת נעדרת ביטוי מוחשי ביישום טכנולוגי ועל כן, מדובר בתביעה של תהליך מתמטי שאינו בתחום טכנולוגי.

דוגמה 10: חישובים מתמטיים/עיבוד תמונה (2006082590 WO)

אמצאה זו עוסקת בניקוי רעשים בתמונה המורכבת מפיקסלים.

1. A method for adaptive filtering of at least one pixel having an initial value of an image composed of pixels, the method comprising:

calculating local expected value for the pixel; calculating local signal to noise ratio; calculating local filtration ratio based at least on said local signal to noise ratio; calculating a weighted average of the initial value and local expected value using said local filtration ratio as weight; and assigning the weighted average as a new value for the pixel.

בדוגמה זו, בדומה לדוגמה 9, מבוצע תהליך מתמטי כחלק מעיבוד תמונה. אולם כאן ישנו ביטוי ברור לתהליך מוחשי שמבוצע כחלק מעיבוד אותות. גם אם לכאורה ניתן לחשוב על ייצוג מספרי עבור כל אחד מהאותות (והפיקסלים המוזכרים), בסופו של דבר מדובר בתהליך שמוגבל לאופן פעולתה של מערכת לעיבוד ספרתי, בנבדל מתהליך מתמטי טהור, ובכך ניתן לראות תהליך טכנולוגי מוחשי.

בנוסף, ראוי לציין לגבי תחום זה (ותחומים דומים של קידוד אותות), שיהיה זה מרחיק לכת לקבוע שהאופן בו מבוצע תהליך כדוגמת זה המוגדר לעיל, הינו מקביל לתהליך מחשבתי שבו לכאורה אדם היה מבצע ניתוח ועיבוד מחשבתי של תמונה, המיוצגת באמצעות ריבוי של פיקסלים. פעולה "ידנית" שכזו אינה מעשית ולא יהיה ניתן לומר שהאמצאה איננה כשירה משיקולי 'אוטומציה טריוויאלית של תהליך ידני'.

דוגמה 11: סיווג של תמונות (01/37131WO )

עניינה של אמצאה זו הוא בסיווג של תמונה על ידי ניתוח ממוחשב של האלמנטים השונים המופיעים בתמונה.

1. A method of classifying an image, comprising the steps of segmenting the image into a plurality of regions and, for each of at least one of the regions: quantifying each of a plurality of visual properties of the region on a numeric scale for the property; comparing each quantified property with a plurality of bands of the numeric scale for the property, each band being associated with a computer-readable character; and arranging in a predetermined order the characters associated with the bands in which the quantified properties fall to form a region character string.

התהליך הנתבע הוא תהליך של עיבוד תמונה בצורה אשר ייחודית לאופן הניתוח הכמותי הניתן לביצוע רק באמצעות מחשב. מכיוון שיש להסתכל על התהליך החישובי כחלק מהאמצאה בכללותה, ניתן לקבוע שהתהליך הנתבע הוא טכני מוחשי הן משום שאינו ניתן לביצוע אלא באמצעות מחשב, והן משום שתוצאת העיבוד היא מוחשית (סיווג הדמויות). לפיכך, המדובר בתהליך טכנולוגי בעל אפקט מוחשי.

דוגמה 12: סיווג של תמונות ( WO 2005005004 )

עניינה של אמצאה זו בסיווג של תמונה באמצעות אינטראקציה בין מקטלגים, והשוואת תשובותיהם.

1. A method comprising the following steps to be performed electronically: selecting at least two participants from a plurality of participants; presenting a first image to each selected participant; and requesting each said selected participant to provide a description of said first image.

עיון בתביעה ובפרוט הבקשה ממנה היא נובעת, ילמד שמדובר באמצאה שעיקרה בתהליך האנושי, כאשר המערכת הטכנולוגית הינה משנית בלבד, ותרומתה של זו מוגבלת ליתרון הברור והרגיל שבעצם השימוש באמצעים טכנולוגיים לשם יצירת השלבים השונים המוגדרים. ניתן למשל להדגים זאת בכך שעצם השמירה במבנה נתונים ממוחשב של התגיות שתויגו, או ההתקשרות באופן ממוחשב בין המשתתפים, אין בה כדי להבדיל מבחינת בסיס האמצאה לעומת הגדרתם של אותם שלבים באופן לא ממוחשב.

דוגמה 13: ניתוח והצגת מידע (EP1184798)

האמצאה עוסקת בבניית גרף היררכי עבור פרסומי פטנטים תוך התייחסות לפרטי מידע ביבליויוגרפי שונים ויחסי ציטוט בין פרסומים שונים. יצוין שעניינה של התביעה הראשית נוגעת ליחסי ההתלייה שבין תביעות המשתייכות למערכת תביעות אחת.

1. A method of processing and presenting data, comprising the steps of:
(1) identifying claim dependencies of claims in a user-selected patent;
(2) constructing a patent claims hyperbolic tree for said user-selected patent using said identified claim dependencies; and
(3) displaying said patent claims hyperbolic tree.

4. A method of processing and presenting data, comprising the steps of:
(1) retrieving patent citation information pertaining to a user-selected patent, wherein said patent citation information is backward patent citation information or forward patent citation information;
(2) constructing a patent citation hyperbolic tree using said retrieved patent citation information; and
(3) emphasizing nodes of said patent citation hyperbolic tree according to time-based criteria, wherein said time-based criteria includes at least one of filing date, priority date, length of pendency, effective filing date, invention date, critical date, on-sale date, public disclosure date, and public use date.

בגוף הבקשה מוצגים היבטים שונים הקשורים לאופן השימוש במאגרי מידע אלקטרוניים. אולם, אופן ניסוח התביעה נעשה במנותק מאמצעי המיכון. בהתחשב באופיו של התחום, ניתן לראות בתביעה זו הגדרה לאופן שבו הייתה אפשרות לאדם הפועל בעולם הפטנטים לממש את האמצאה באמצעות תהליך מחשבתי. על כן, אמצאה זו אינה יכולה להיחשב בתחום טכנולוגי.

יצוין, שבמידה והאמצעים האלקטרוניים היו נתבעים בתביעה, אזי על פי האופן בו הם היו מוגדרים היה מקום להתלבט עד כמה הם אכן מקבעים באופן טכנולוגי מוחשי את התהליך הנתבע (ונסמך על פירוט הבקשה).

דוגמה 14: ניתוח מידע סטטיסטי (EP 1618498 B1 )

באמצאה זו מוצעת בנייה של גרף היררכי כחלק מתהליך ממוחשב של פיענוח מלל.

1. A method for managing a treelike data structure for text-to-phoneme mapping for automatic speech recognition or text-to-speech, which method comprises steps for creating a decision tree comprising a parent node and at least one leaf node, said method comprising also steps for searching data from said nodes, characterized in that the decision tree is created by storing the nodes sequentially in such a manner that nodes follow the parent node in storage order, wherein the nodes refining the context of the searchable data can be reached without a link from their parent node.

להמחשת הדברים הובא במקור שרטוט מתוך הפטנט בקשר עם הרכיבים הנתבעים בתביעה 1 לעיל.

במקרה זה, בניגוד לדוגמה הקודמת, אופן ניתוח המידע הינו ייחודי לאופן הניתוח הממוחשב שמבוצע כחלק מתהליך של זיהוי קול או פענוח טקסט לקול באמצעים אלקטרוניים. על כן לא מדובר בתוכנית מחשב המוגבלת לתהליך מחשבתי בלבד. גם אם האמצעים האלקטרוניים לא מוגדרים מפורשות בתביעה, מדובר בתהליך הממומש במערכת חומרה המותאמת לביצועו. על כן, תרומת האמצאה תיחשב כבעלת אופי טכנולוגי".

[1] תשומת הלב תוסב לכך כי העניינים המנויים בסעיף 7 לחוק אינם חופפים לרשימה המפורטת בסעיף 52(2) לאמנת הפטנטים האירופית המפרטת סוגי אמצאות אשר לא ייחשבו שם כאמצאה כשירת פטנט.

השתלמות בנושא סימני מסחר בינלאומיים אצל רשות הפטנטים

2012-01-05T01:07:00.000-08:00

"פרוטוקול מדריד" הינו אמנה בינלאומית, המאפשרת לישראלים להסתמך על רישום סימן מסחר בישראל, או בקשת סימן מסחר ישראלית, לצורך רישום סימן מסחר בחו"ל, בו זמנית ביותר מ- 80 מדינות החברות באמנה זו.
ישראל חברה באמנה, כמו גם מדינות חשובות אחרות ובראשן ארה"ב והקהילה האירופאית.
באמצעות אמנה זו (אותה מפעיל ארגון הקניין הרוחני העולמי - WIPO), ניתן לחסוך את עלויות שכר הטרחה של עורכי הדין בחו"ל, והעלות הנותרת היא רק של משרד עורכי הדין בארץ והאגרות של סימני המסחר בחו"ל, לעיתים בסכומים מופחתים לפי שיקול דעת כל מדינה חברה באמנה (בכל מקרה האגרה לא עולה על סכום האגרה שהיה משולם לסימן מסחר מדינתי שמוגש בדרך הרגילה).
ביום 8/2/2010 מתוכננת להתקיים בתל אביב השתלמות מתקדמת לעורכי דין ועורכי פטנטים מטעם מח' סימני המסחר.
ההשתלמות מוקדשת לזכרה של גב' נורית מעוז, מנהלת מחלקת סימני המסחר עד שנת 2010, יהי זכרה ברוך.
________________________
קראו כאן עוד על "פרוטוקול מדריד".

מה בין יצוא וקניין רוחני?

2011-12-29T04:21:00.000-08:00

יצוא וקניין רוחני. מאמר באתר מכון היצוא הישראלי העוסק בהיבטים המשפטיים והמעשיים של קניין רוחני בהקשר לפעילות מסחרית בחו"ל.

השתלמות לעורכי דין בנושא קניין רוחני - ועד מחוז תל אביב והמרכז.

2011-12-27T03:46:00.000-08:00

עורכי דין צעירים וותיקים מוזמנים:
השתלמות לעורכי דין בנושא קניין רוחני - ועד מחוז תל אביב והמרכז.

"רעיון הוא כמו תינוק"; ראיון על קניין רוחני ברדיו אשל הנשיא

2011-12-10T12:08:00.001-08:00

בתחילת השבוע פנה אליי הכתב רון זילברשטיין מרדיו אשל הנשיא, וביקש לראיין אותי על זכויות קניין רוחני לקראת שידור תוכנית ביום 6/12/2011 במסגרת שבוע זכויות האדם והאזרח ברדיו "אשל הנשיא". תחנת הרדיו של כפר הנוער אשל הנשיא (106FM) הינה מפעל חינוכי, לימודי ויצירתי, והיה לי העונג לתרום את חלקי. להלן הקלטת הראיון:

איך להיערך לפעילות מסחרית בחו"ל? המלצות משפטיות מעשיות

2011-12-06T20:49:00.000-08:00

אחת הדילמות שמלווה תדיר חברות ועסקים ישראליים בפעילותם בחו"ל הינה באיזה אופן כדאי להיערך לפעילות מסחרית בחו"ל: בהערכות פנימית כגון באמצעות נציגויות, סניפים, וחברות בנות? או שמא בהערכות חיצונית כגון באמצעות סוכנים, מפיצים, וזכיינים? כל אלו הן דרכי פעולה נפוצות בחו"ל שיש להתחשב במשמעותן המשפטית בכלל, ולאור חוק המכר (מכר טובין בין-לאומי), התש"ס - 1999, בפרט.

במפגש של מכון היצוא, נסקור את ההבדלים המשפטיים המעשיים בין ההסדרים השונים, ונבחן מדוע להיזהר מהסכמי סוכנות, וכיצד נבדיל בינם להסכמי הפצה או הסכמי זכיינות בחו"ל? מה היא נציגות, והאם סניף מהווה אלטרנטיבה עדיפה לפתיחת חברה בת בחו"ל?

מנחה: עו"ד יריב קדם.

לפרטים נוספים לחץ כאן.

קניין רוחני ומשפט מסחרי באינטרנט - מפגש במכון היצוא

2011-05-21T02:53:00.000-07:00

ביום רביעי 25 למאי 2011 יתקיים משעה 08:30 מפגש מקצועי במכון היצוא שיעסוק בהיבטים של קניין רוחני ומשפט מסחרי באינטרנט, כגון דומיינים, סימני מסחר, הפרת זכויות יוצרים, תקנון אתר, שמירת פרטיות, חוזים מול מקימי אתרים, סמכויות שיפוט, ראיות, נטלי הוכחה, ועוד.
המפגש מתאים לחברות ומיזמים שיש להם אתר אינטרנט או מתכוונים להקים אתר כזה, מנהלי תיקי קניין רוחני, עורכי דין, בוני אתרים ועוד.

מהפכה פרוצדורלית בהגשת בקשות סימני מסחר

2010-09-18T21:00:00.000-07:00

החל מיום 1 לספטמבר 2010 חלו שינויים מהותיים בפרוצדורות, טפסים, ואגרות להגשת סימני מסחר בישראל, כתוצאה מהתאמת דיני מדינת ישראל לקליטת בקשות סימני מסחר שיוגשו הן מישראל לחו"ל, והן מחו"ל לישראל, עפ"י פרוטוקול מדריד לרישום סימני מסחר בין לאומיים. דוגמה לכך היא הגשה בקשת רב סוגית, קרי בקשת סימן מסחר אחת לכל 45 הסיווגים הקיימים, בכפוף לתשלום האגרות המתחייבות, שהינן זולות כיום יותר מאשר לפני השינוי. משמעויות נוספות הינן חשיפה רבה יותר לסימני מסחר שיוגשו בישראל ממדינות העולם. כיצד ניתן ורצוי להגיש כיום, ומה הם בכלל היתרונות בהגשת בקשת סימן מסחר?

עיצוב וקניין רוחני - טיפים למעצבים גראפים ומעצבים תעשיתיים

2010-09-13T03:27:00.000-07:00

למעצבים בכלל ולמעצבים בעולם המסחרי בפרט, כגון מעצבים גראפיים ומעצבים תעשייתיים תפקיד חשוב בזיקה שבין קהל הלקוחות לספק המוצרים והשירותים, וזאת באמצעות הממשק החזותי שהם מסייעים ליצור בין הלקוח לבין המוצר או השירות. עיצוב לוגו, עיצוב אתר, עיצוב מוצר, מיתוג, יוצרים זיקה בין המוצר או השירות לבין קהל הלקוחות שהיא בעלת ערך רב ליצרן, ספק השירות, או מפיץ המוצר. אולם מסתבר כי מעצבים רבים, כמו גם לקוחותיהם, אינם מספיק מודעים לכך שהדרך היחידה כמעט שהלקוח יכול לשמור על פרי עיצובם מפני חיקויים, זיופים, גניבות, העתקות והפרות הינה באמצעות רישום זכויות קניין רוחני על העיצובים- מדגמים, סימני מסחר, זכויות יוצרים, ממש כפי שרושמים בית לאחר שניבנה על בסיס תכנון אדריכלי. מעצבים יכולים למנף את זכויות הקניין הרוחני להן זקוק הלקוח, באמצעות גיוון וטיוב סל השירותים שהם מציעים ללקוח. להלן מצגת מיום עיון למעצבים, הממחישה דברים אלו.

הגשת בקשות סימני מסחר לאור פרוטוקול מדריד

2010-08-22T03:53:00.000-07:00

גם לפני הצטרפותה של ישראל לפרוטוקול מדריד, עמדה מלוא תורת דיני סימני המסחר מאחורי הטופס התמים למראה של הגשת בקשות סימני מסחר. החל מיום 1/9/2010, על אחת כמה וכמה.

עצם ההגשה של בקשת סימן מסחר בישראל פותחת זירה של התרחשויות אל מול מח' סימני המסחר מצד אחד, מול מתחרים באותו שוק מוצר/שרות מצד שני, ומול בעלי לוגו או שם דומים מתחומים משיקים מצד שלישי.

עם הצטרפותה של ישראל לפרוטוקול מדריד, נכנסו לתוקף ביום 1/9/2010 הוראות פרק ח'1 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972, ותקנות סימני מסחר (יישום פרוטוקול מדריד), התשס"ז-2007, המאפשרות הגשת בקשת סימן מסחר בינלאומית אחת לרישום בכל יתר המדינות ומשרדי הקניין הרוחני שהצטרפו לפרוטוקול, על בסיס רישום, או בקשה לרישום, של סימן מסחר בישראל (להלן: "הסימן הבסיסי").

משמעות הצטרפות ישראל לפרוטוקול מדריד לרישום סימני מסחר בינלאומיים הינה גם בכיוון ההפוך- הגשות רבות בישראל של בקשות סימני מסחר מחו"ל, חלקן שהוגשו בחו"ל כבר עד חצי שנה קודם לכן, מבלי שתהיה יכולת מעשית לצפות את ההתנגשות בין השמות והעיצובים השונים של סימני המסחר אלו עם אלו .

כתוצאה מכך צפויות להתקיים התדיינויות רבות יותר מול רשם סימני המסחר. הליכי סכסוך בפני הרשם, כגון התנגדויות לסימן מסחר, מחיקה ו/או ביטול של סימן מסחר, או הליך בין בקשות מתחרות של סימני מסחר, מתנהלים כהליך משפטי לכל דבר ועניין, באמצעות כתבי טענות, ראיות, חקירות נגדיות, וסיכומים, אולם זאת בפרוצדורה ייחודית ונוקשה יותר, שתקנות סדר הדין רק משלימות אותה במקרים מיוחדים. ההליך מתנהל בפני רשם סימני המסחר, שעל החלטותיו ניתן לערער רק לבית המשפט העליון.

לאור יישום הוראות פרוטוקול מדריד בישראל, והכלל של הראשון בזמן זוכה, גם המשקל הסגולי של תוצאות חיפוש מקדים ותכנון סימני מסחר מקוריים ויצירתיים יותר עולה, שכן בקונפליקט של בקשה ישראלית עם בקשות סימני מסחר שהוגשו בישראל על בסיס בקשות שכבר הוגשו בחו"ל לפני הבקשה הישראלית, הבקשה עלולה להידחות.

לאור האמור אין להסתפק עוד בחיפוש במאגר סימני המסחר הישראליים, וחובה לבצע חיפוש במאגרי מידע כגון "מדריד אקספרס" של WIPO (הארגון העולמי לקניין רוחני). יש לציין את קיומו של TmView שהינו מנוע חיפוש של OAMI (רשם סימני המסחר של הקהילה האירופאית), המשלב גם תשובות של סימני מסחר ממאגר WIPO, וממאגרי סימני המסחר המדינתיים, אם כי בפועל רק חלק מהמדינות צירפו את מאגריהם לפרוייקט זה, גם משום שעוד לא איפשרו גישה על מאגרי המידע שלהם באינטרנט.

סיווג קניין רוחני כ'תעשייתי' (Industrial Property) כבר אינו רלוונטי.

2010-08-22T02:49:00.000-07:00

הארגון העולמי לקניין רוחני נוהג לסווג זכויות קניין רוחני לשתי קבוצות: קניין תעשייתי (Industrial Property) מחד, וזכויות יוצרים וזכויות קשורות לזכויות יוצרים (Copyrights and Related Rights) מאידך. מה היא חלוקה זו? ומדוע היא כבר אינה רלוונטית?

קניין רוחני הינו תחום הכולל זכויות יוצרים, זכויות מוסריות, פטנטים, מדגמים רשומים, וסימני מסחר.

...

זכויות קניין רוחני כוללות שני אספקטים מרכזיים: ההיבט ה'רוחני': יצירות, אמצאות, חידושים, שהם פרי רוחו של האדם. וההיבט ה'קנייני': שייכותם לבעל הזכויות באופן המקנה לו זכות תביעה, לרבות הזכות למנוע מכל אדם אחר מלנצל זכויות אלו, ללא כל חוזה מראש עם הנתבע. מכאן שמם המשותף- זכויות קניין רוחני. אולם מכאן נפרדות הדרכים של זכויות הקניין הרוחני השונות.

את זכויות הקניין הרוחני מקובל לסווג לשתי קבוצות:

בקבוצה הראשונה נכללות זכויות 'קניין רוחני תעשייתי' ('Industrial Property') כשהכוונה לפטנטים, למדגמים רשומים, ולסימנים מסחריים.

בקבוצה השנייה זכויות יוצרים (Copyrights) וזכויות קשורות ('Related Rights'), כגון זכויות מבצעים ומשדרים.

חלוקה זו נהוגה בארגון העולמי לקניין רוחני, ומחלחלת הלאה. סיווג זה מקורו במהפכה התעשייתית, אולם עקב ההתפתחות של הטכנולוגיות ושל עולם המשפט, סיווג זה כבר אינו נכון לימינו, לעניות דעתי, מכמה סיבות:
1. לא כל זכויות הקניין הרוחני ה'תעשייתי' הן בעלות היבט תעשייתי. אמנם פטנט יגן על היבט פונקציונאלי של מוצר או תהליך, ומדגם רשום יגן על ההיבט האסטטי של מוצר. אולם סימן מסחר מבטא הגנה על המוניטין של עסק, גם אם אינו עסק תעשייתי, ואף אם אין מדובר במוצר כלשהו, אלא במתן שירותים בלבד.

2. מאידך, לזכויות יוצרים אספקט 'תעשייתי' וטכנולוגי כאשר מדובר על תוכנה, אף שאינן חלק מהגדרת הקנין הרוחני התעשייתי...
3. מסקירת דיני הקניין הרוחני ניתן למצוא חפיפה רבה בין זכויות הקניין הרוחני לבין עצמם, השוחקת כל קטגוריזציה כזו:
על עיצוב לוגו חולשים דיני זכויות יוצרים ודיני סימני מסחר גם יחד: על ההיבט האסטטי של העיצוב יחולו דיני זכויות יוצרים, ועל ההיבט המיתוגי יחולו דיני סימני מסחר. בעל הלוגו יוכל לנצל את שתי מערכות הדינים לטובתו במקרים של זיוף, חיקוי, העתקה, או הפרה אחרת של זכויותיו. על תוכנה יכולים לחלוש דיני פטנטים במדינות מסויימות, כגון ארה"ב, במקביל לדיני זכויות יוצרים על בסיס עולמי (ר' מאמר בנושא זה). וישנן המחשות נוספות כגון הגנת מוצר תלת מימדי או אריזתו כמדגם או כסימן מסחר, ועוד.

לפיכך, מן הראוי להתעלם מהחלוקה המסורתית של דיני הקניין הרוחני לכאלו שהינם תעשייתיים וכאלו שאינם, ולהתמקד בצד המהותי של כל זכות.

הפן הכלכלי-מסחרי של פטנטים

2010-07-10T22:02:00.000-07:00

תופעת אמצאות הפטנטים בישראל הינה תופעה רווחת. מדינת ישראל מדורגת במקום ה-3 ביזמות בעולם, במקום ה-2 בהשכלה ובמקום ה-1 בפיתוח ומחקר. במאמרי זה אציג לפני בעל פטנטים מהן האפשרויות העומדות בפניו, כך שיוכל להגדיל את אפשרויותיו לניצול כלכלי של הפטנט.

1. העברת הזכויות בפטנט לצד שלישי
לפי אופציה זו, בעל הפטנט הינו "המוכר" אשר מוכר לקונה את זכויותיו בפטנט תמורת כסף, ולא יוכל לתבוע לאחר מכן את הקונה בעילה של הפרת פטנט. מכירת הפטנט מתבצעת ע"י חתימה של בעל הפטנט על כתב העברת זכויות. כתב העברת הזכויות הינו רק חלק מההסכם בין בעל הפטנט לקונה, שכן ההסכם הכולל מתייחס גם ליתר ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים. לדוגמא: מכירה של תוכנות נלוות, סימני מסחר, מדגם רשום, זכויות יוצרים, או קניין רוחני אחר כגון סודות מסחריים בתוכניות ותשריטים שהוכנו בשלבים הבתוליים של הפטנט ואינם כלולים בפטנט עצמו (כל עוד לא הפכו הם לנחלת הכלל, הם בגדר סוד מסחרי). כמובן שמכירה זו הינה בעלת נפקות כלכלית נוספת לתמורה בגין העברת הזכויות בפטנט. דוגמא אחרת היא מצב בו הקונה מעוניין לדעת יותר על הפטנט (מימושו הפוטנציאלי או מימושו בפועל עפ"י תוכניותיו של המוכר, מרכיבי הפטנט והחומרים שבו, וכן כל האפשרויות לרכישה מבחינת עלות ומיקום). אין ספק כי כתב העברת הזכויות הינו המסמך המרכזי בחוזה, אך מהאמור לעיל עולה כי ישנן הסכמות רבות נוספות הנכללות בחוזה, המהוות יחד עם כתב העברת הזכויות את החוזה כולו.

2. משקיע פיננסי ו/או משקיע אסטרטגי
בעל הפטנט יכול להשתמש בזכויות הקניין הרוחני המוקנות לו כבעל הפטנט, כדי לגייס משקיע אסטרטגי כגון חברת שיווק והפצה גדולה, או משקיע פיננסי גדול. בדרך זו גם חברה קטנה יחסית יכולה להגדיל את פוטנציאל רווחיה ולהפוך בכך ליעד קניה ע"י חברה גדולה עוד יותר. מהלך שכזה יתרום גם לביטחון הכלכלי של החברה ה"קטנה", ויאפשר לה להמשיך ולפתח את המוצרים נשוא הפטנט באווירה של יציבות כלכלית. כך גם שוויה של החברה ימשיך ויאמיר במקביל.

3. רישיון שימוש בפטנט
בעל פטנט יכול להמשך ולהחזיק בזכויות הקניין שלו בפטנט, תוך מתן רישיון שימוש בפטנט לאדם או חברה אחרים מכוח סעיפים 84-88 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, בהתאם לתנאי שימוש שיוסכמו. כך נחסכים לחברה הרוכשת את הפטנט זמן ומשאבים הכרוכים בפיתוח פטנט, והיא יכולה להשתמש בפטנט קיים לצורך שיווק ומכירה, פיתוח נוסף, וכו'.

4. תביעת מפרי הפטנט
בעל הפטנט המגיש בקשה לרישום פטנט, יכול להמתין להפרת הפטנט ע"י מישהו אחר אשר יפתח את אותו הפטנט ו/או יבקש לרושמו. בעל הפטנט יוכל לתבוע את המפר ולקבל פיצויים בגין ההפרה או אף להגיע עם המפר להסכם מכירה של הפטנט. אלו הרושמים פטנט רק לצורך זה מכונים "טרולים".

סיכום

בעל פטנט יכול לפעול באחת מן הדרכים שפורטו מעלה ולהפיק בכך רווחים מן הפטנט. בשוק הבינלאומי יוכל לעשות זאת ביתר קלות, היות שהאפשרויות בו רחבות יותר וכן מדובר בסכומי כסף גדולים יותר, אולם גם עלויות הרישום גבוהות הרבה יותר.

פטנט או זכות יוצרים על אפליקצית תוכנה- מה עדיף?

2010-07-07T22:08:00.000-07:00

עקרונית, הגנת קניין רוחני על אפליקציה/תוכנה (להלן- "תוכנה") אפשרית בשתי דרכים: פטנטים ו/או זכויות יוצרים.
כבר כעת יצוין כי לא ניתן לקבל כיום הגנת פטנט על תוכנה כשלעצמה בישראל. בעבר היה על תוכנה להיות חלק אינטגראלי ממכשיר, באופן שהשילוב מהווה אמצאה חדשה בעלת התקדמות אמצאתית. ביום 12/1/2012 השתנתה המציאות בישראל והיא מאפשרת רישום פטנט על תוכנה בישראל.

בעוד שמכוח הדינים הפנימיים של רובן ככולן של מדינות העולם הגנת זכות יוצרים מוקנית בהן בו זמנית (מכוח אמנת ברן ואמנת טריפס) מיד עם יצירת התוכנה, הגנת פטנט על תוכנה כשלעצמה אפשרית רק בארה"ב.

זאת ועוד, על מנת שתתאפשר הגנת פטנט בארה"ב, יש להגיש בארה"ב בקשת פטנט, שרק אם תעמוד בקריטריונים עפ"י החוק האמריקני והפסיקה האמריקנית תוכל להירשם.

רישום זכות יוצרים על התוכנה יכול להיעשות אצל רשם זכויות יוצרים (כגון בארה"ב או בסין), ואפשר גם לקבל אישור נוטריון בישראל על תצהיר של יוצר התוכנה המעיד מי הוא היוצר, מה תוכן התוכנה, מתי נוצרה וכו'. אישורים אלו חשובים לצרכים ראיתיים, אך אינם תנאי לכך שהתוכנה תקבל הגנת זכות יוצרים מיידית.

בין ההגנה המשפטית של פטנט או זכות יוצרים על תוכנה ישנם הבדלים ניכרים:
1. פטנט יגן על ההיבטים הפונקציונאליים של התוכנה, ולא משנה באיזו שפת תכנות התוכנה תיערך, או מה הן שורות הקוד הקונקרטיות שהיא מכילה.
2. זכות יוצרים מגינה רק מפני העתקה, כך שתיאורטית, אף אם תהיינה תוכנות זהות, בהיעדר העתקה אין הפרה, וכל בעלים של יצירה יוכל לעשות ביצירתו שימוש באין מפריע. בפועל, שאלת ההוכחה של הפרת זכות יוצרים היא לרוב נסיבתית והסתברותית. כך למשל, עפ"י הדין בישראל, אם אכן מדובר בשתי תוכנות שהן זהות או אף כמעט זהות, נטל ההוכחה על היעדר הפרה הינו על כתפי הנתבע אם יוכח שהיתה לו אפשרות גישה לתוכנה.

יתכן מצב מוזר כי נתבע יקבל פסק דין נגדו אף אם הוא-הוא הבעלים הראשון של התוכנה שנוצרה קודם לכן, רק משום שהתוכנות דומות, והיתה לו גישה לתוכנה של התובע (היוצר השני כרונולוגית), נניח לאחר שקוד המקור פורסם באינטרנט, רק משום שלא הצליח להראות כי יצירתו שלו היתה ראשונה. מצב זה נדיר יחסית, ויש להניח שברוב המקרים יהיו בידי הצדדים די ראיות ועדים להוכיח גם את המועד בו נוצרה היצירה, אם כי המצב עלול להיות פחות פשוט במקרה שיש מספר מפתחים של התוכנה במסגרת של חברה אחת, לעיתים הם גם מצויים במקומות שונים בעולם. קבלת תעודת המעידה על רישום זכות היוצרים, או אישור נוטריון עם אפוסטיל, יכולים לסייע בהוכחה כזו על בסיס בינלאומי.

אין מאמר זה ממצה נושא נרחב זה. הוא גם לא נוגע בשאלה כבדת המשקל האם ראוי ורצוי להגן על תוכנה בפטנט, דבר השנוי במחלוקת רצינית בישראל כמו גם בעולם. שאלה זו זכתה למענה ע"י רשם הפטנטים אסא קלינג - ראה פטנט על תוכנה בישראל.

פיתוח חופשי של תוכנה, תחת רשיון קוד פתוח – טאוטולוגיה?

2010-06-20T05:51:00.000-07:00

זו אינה טאוטולוגיה ולא טעות- במקרים רבים אכן לא ניתן לפתח תוכנה באופן חופשי תחת רישיון קוד פתוח. זאת ועוד, בחוזים בין חברות המזמינות פיתוח תוכנה, לבין חברות המספקות פיתוח תוכנה, חל לא פעם איסור מפורש מלעשות שימוש בקוד פתוח לצורך הפיתוח.

הסיבה נעוצה בחשש להפרת זכויות יוצרים עקב המגוון של תוכנות קוד פתוח אשר רישיונות הקוד הפתוח שלהם אינם תואמים, ואף סותרים זה את זה. עירוב תוכנות עלול להביא למילכוד שבו הרשיון של אחת התוכנות יופר. סיבה נוספת נובעת מתנאי השימוש ברשיונות אלו, שמפתחים עלולים להתקשות להסכים להם, כגון פרסום תוכנות מקור הקשורות באופן כלשהו לקוד הפתוח.

כך לדוגמא, השימוש בקוד המקור של קרנל לינוקס (הליבה של "לינוקס", מערכת ההפעלה המוכרת בעולם הקוד הפתוח), והפיתוחים הנובעים ממנו כפופים לגרסה השניה של רשיון GPL הידוע של פרוייקט גנו. רשיון זה קובע, בין השאר, שיצירות נגזרות, קרי - בדוגמא שלנו- פיתוחים שבאו לעולם אפילו תוך שימוש רק בחלק קטן כלשהו מקוד המקור של לינוקס, אפילו אם הפיתוחים כוללים קוד מקור מקורי ויצירתי של המפתח ונועדו להיות קנייניים, יעמדו גם הם לרשות הציבור.

יתר על כן, בשנת 2007 בא לעולם רשיון GPL בגרסתו השלישית, והוא עוד יותר נוקשה מהרשיון בגרסתו השניה. עפ"י רשיון זה יש לפרסם קוד מקור של תוכנה גם אם היא קשורה רק בלינק דינאמי לתוכנה שפותחה תחת הרשיון, ואף אם היא מוגנת בפטנט.

כפי שהתבטא בשנת 2006 לינוס טורבלדס, המפתח המקורי של לינוקס, אין כוונה כי קרנל לינוקס יוכפף בעתיד לגרסה השלישית של ה- GPL, והוא יישאר תחת הגרסה השניה, אולם הגרסה השניה מאפשרת למפתחים של תוכנות נגזרות להכפיף את הפיתוח שלהם לגרסה השלישית, וישנם פיתוחים שאכן כפופים לרשיון GPL בגרסתו השלישית.

החשש של מזמיני פיתוח הינו כי שימוש בלינוקס יאלץ אותם לפרסם תוכנה שבכוונתם היה שתישאר קניינית. מאידך, הפופולאריות ונוחות השימוש בלינוקס הם תמריץ חזק למפתחים לקצר את הדרך, ובמקום לכתוב שורות קוד, לעשות שימוש בשורות קוד קיימות, תחת תוכנה יעילה כלינוקס.

כדי להתגבר על בעיה זו ולהציע ללקוח המזמין תכנות יעיל, זמין ובדוק, מבלי להיכנס למלכודת הגרסה השלישית של רשיון GNU GPL, יש לבקר את התכנות גם במישור המשפטי, ולוודא כי נעשה שימוש בגרסה השניה בלבד של הרשיון מחד, ולתכנת נכון, לדוגמא, ללא קישורים קבועים לקרנל, מאידך.

יצויין כי קיימות תוכנות קוד פתוח נוספות תחת רישיונות גמישים הרבה יותר (כגון BSD). גם במקרה שעושים שימוש בתוכנות אלו יש לוודא את תאימות הרשיון שלהם לחוזה עם הלקוח מחד, ובינם לבין עצמם מאידך (אם נעשה שימוש מעורב).

יריב קדם, עורך דין ונוטריון.

רישום סימני מסחר בינלאומיים מישראל לחו"ל - פרוטוקול מדריד

2010-06-04T10:10:00.000-07:00

מיום 1 לספטמבר 2010, התחיל נוהל חדש שעודכן מזה כמה שנים מראש בפקודת סימני המסחר הישראלית ושיאפשר לחברה או עסק ישראליים לבצע רישום סימן מסחר בחו"ל, ביותר מ- 80 מדינות בבת אחת. אפשרות זו נפתחה לציבור הישראלי לאחר שישראל הצטרפה לאמנה בינלאומית בשם פרוטוקול מדריד לרישום סימני מסחר בינלאומיים.
את הבקשה הבינלאומית ניתן להגיש על בסיס בקשה לרישום סימן מסחר בישראל, או סימן רשום בישראל.

יריב קדם, עורך דין ונוטריון.

הרצאה על ההיבטים המשפטיים של GPL Linux

2010-03-06T00:08:00.000-08:00

ההרצאה תתקיים במסגרת סמינר של Freescale ו- Future Embedded שיתקיים ביום 22/3/10 בבניין פריסקייל בהרצליה, ועניינה רשיונות זכויות יוצרים בקוד פתוח.

יריב קדם, עורך דין ונוטריון

הגנת פטנט על תוכנה - הדין הרצוי

2010-01-27T10:50:00.000-08:00

הדרך המסורתית להגנה על תוכנה מפני הפרה הינה באמצעות דיני זכויות יוצרים, האוסרים על העתקה של תוכנה קיימת או חלק מהותי ממנה לצורך פיתוח תוכנה חדשה. פיתוח שמקורו בכותב ללא העתקה ממקור אחר ("פיתוח מקורי") הוא מותר. לפיכך, תיאורטית, שני כותבים שאין כל זיקה בינהם יכולים לפתח תוכנות זהות, וכל עוד אין העתקה, כל אחת מהתוכנות מוגנת כשלעצמה בזכות יוצרים, והמפתחים לא יכולים למנוע שימוש אחד מהשני חרף הזהות בין התוכנות.
...

מכוח אמנות בינלאומיות (אמנת ברן, הסכם טריפס), הגנת זכות היוצרים היא אוטומטית בכל מדינות העולם החל ממועד גיחתה של היצירה לעולם, ללא צורך ברישום התוכנה בדומה לפטנט, ואף ללא כל אקט פורמאלי אחר כגון הודעת זכות יוצרים.

דיני הפטנטים יוצרים אפקט הגנה אחר. פטנט רשום מאפשר לבעל הפטנט למנוע מכל גורם אחר מלפתח, לשווק, למכור, או לנצל בדרך אחרת כלשהי את האמצאה ללא הסכמת בעל הפטנט, אף אם הצד השני לא ידע בפועל על קיומה. הרישום מקנה ידיעה קונסטרוקטיבית לצורך אכיפה בבית המשפט. הסיבה לכך היא שרישום הפטנט חשוף לציבור אשר יכול לבדוק את זירת הפטנטים הרשומים ובהתאם לכך לא להפר פטנט רשום. פיתוח אמצאות חדשות ייעשה, אם כך, על כתפי הפיתוחים הקיימים.

הגנת פטנט על תוכנה קיימת במספר מדינות בעולם, כגון בארה"ב, ועד 20111 היא היה קיימת גם בישראל רק אם התוכנה היוותה חלק בלתי נפרד ממוצר תעשייתי.

בעולם קיימות שתי תפישות עולם באשר להגנת פטנט על תוכנה - זו הגורסת כי יש להגן על תוכנה באמצעות פטנט בנוסף להגנת זכות יוצרים, וזו המתנגדת להגנת פטנט על תוכנה.

לאחרונה הוציאה רשות הפטנטים הודעה המבקשת את עמדת אנשי המקצוע בישראל באשר לאפשרות לרשום פטנט על תוכנה.

בתגובה לכך הוציאה עמותת המקור נייר עמדה ולפיו אין לאפשר רישום פטנט על תוכנה.

הח"מ סובר כי יש ממש בעמדת עמותת המקור. מצד שני, בהיעדר רישום פטנט על התוכנה קיים יסוד של אי ודאות לגבי התוכנה, הפרת זכות יוצרים לגביה היא קלה יותר לביצוע, וקשה יותר לאכוף אותה בביהמ"ש משיקולים ראיתיים ומהותיים.

אין כנראה פיתרון אופטימלי. נטייתי היא לטובת הגנת זכות יוצרים ללא הגנת פטנט, אם כי קיימים יתרונות של ודאות ברישום פטנט. בעיניי, ניתן להתגבר על חלק מאי-הודאות באמצעות ייסוד רשם זכויות יוצרים בישראל, כפי שכתבתי על כך בעבר. לצורך זה, מן הראוי לייסד מחלקה נוספת אצל רשם הפטנטים, והיא מחלקת זכויות יוצרים, שתתפקד בישראל בדומה לרשם זכויות היוצרים בארה"ב.

בין שני הקצוות של הויכוח - הצורך להגביר את ההגנה על פיתוח תוכנות מחד, אך מבלי לאבד את הגמישות שבהגנת התוכנה בזכות יוצרים בלבד מאידך, רשם זכויות יוצרים הוא בעיניי האיזון הראוי.

מתחילת שנת 2012 שונתה הגישה של רשות הפטנטים הישראלית והיא מאפשרת לרשום פטנט על תוכנה בישראל אם יש לה או היא גורמת לאפקט פונקציונאלי (חדש), מלבד הריצה כתוכנה.

מצגת "גלגולו של רעיון - צעדים ראשונים להגשמה"

2010-01-20T13:26:00.000-08:00

להלן מצגת קלילה הממחישה כיצד ניתן לנצל זכויות קניין רוחני הגלומות ברעיון לצרכים עסקיים.

הרצאה - "גלגולו של רעיון - צעדים ראשונים להגשמה".

2010-01-14T05:34:00.000-08:00

ההרצאה תיערך ביום ד', 20/1, בשעה 16:00, במסגרת "הפסטיבל להמצאות ופטנטים ישראליים" בהפקת "Mishoo הפקות".

הפסטיבל יתקיים בקניון גבעתיים (יצחק רבין 53, גבעתיים), בימים ד' עד ו', 20-22 לינואר 2009, בהשתתפות:

עו"ד מאיר דהאן - מחבר הספר פטנטים;

ישראל טוויטו - ניוטון חיפוש פטנטים;

חברת C-Capital - שיווק פטנטים מרעיון למוצר;

סטודיו ברעם - עיצוב ומיתוג מוצרים.

והח"מ לגבי ההיבטים השונים של קניין רוחני.

יריב קדם, עו"ד ונוטריון.

טיפים להגנת קניין רוחני בתערוכות בחו"ל - יום עיון

2010-01-14T05:15:00.000-08:00

יום העיון ייערך ע"י מכון היצוא הישראלי, ביום 9/2/2010 בנושא תערוכות בחו"ל והיבטי קניין רוחני, ראו קישור.

מדובר בהרצאות פרונטליות עם אפשרות לפגישה אישית.

תביעת ענק על הפרת זכויות יוצרים בקוד פתוח

2009-12-28T03:37:00.000-08:00

האיגוד האמריקני SFC לשימור תוכנה חופשית (Software Freedom Conservancy), משמש אכסניה למימון והגנה של בעלי זכויות יוצרים בתוכנות מסוג FOSS, קרי בתוכנות ומערכות הפעלה בעלות קוד-מקור פתוח או חופשי (Free and Open Sorce Softwares).

ביום 14 לדצמבר 2009, הגישו ארגון SFC ואריק אנדרסון, בעל זכות היוצרים בתוכנה BusyBox, תביעה בארה"ב, בבית המשפט המחוזי בדרום ניו-יורק, כנגד 14 חברות ענק ידועות כגון Samsung, Western Digital ועוד, בטענה כי במכשירים ובמוצרים שמשווקים ע"י החברות הללו מוטמעת (embedded) תוכנה להפעלתם (קושחה -Firmware), הנסמכת או נובעת מתוכנת BusyBox.
...

עפ"י הנטען בתביעה, תוכנת BusyBox מורשה לשימוש תחת גירסה 2 של רשיון "GNU General Public License", אשר לפי סעיף 2(b) שלו, על אדם המפיץ או מפרסם יצירה הכוללת או הנובעת, כולה או חלקה, מתוכנת BusyBox או מגירסה שלה (יצירה נגזרת), לגרום לכך שתאושר כולה לשימוש לכל אדם ללא תשלום, כחלק מתנאי רשיון GPL הנ"ל.

תביעה זו מציפה סוגיה משפטית כבדת משקל הקיימת בתעשיית התוכנה והקושחה במקרים בהם נעשה שימוש בתוכנת קוד פתוח או חופשי תחת אחת מגירסאות רשיון GPL, בסביבה שבה החברה מפתחת גם תוכנות/קושחות אשר זכויות היוצרים בהן מהוות קניין רוחני של החברה המפתחת:

מצד אחד ברי כי עקב פיתוח תוכנה באמצעות כלי פיתוח מורשי GPL, חייבת החברה המפתחת לאפשר לצדדים שלישיים גישה לקוד המקור של התוכנה שפותחה באופן זה.

מצד שני ברור כי זכויות היוצרים בפיתוח תוכנה מקורית הן של החברה המפתחת ללא מגבלות.

אולם במקרים בהם קיימים יחסי גומלין בין תוכנות משני הסוגים, עולה השאלה, האם חייבת החברה המפתחת, בכל סוג של יחסי גומלין, לפרסם את זכויות היוצרים שלה רק על שום אותם יחסי גומלין. דוגמה לכך היא גישה ארעית (Dynamic Link) של תוכנה מקורית, לנתונים שמקורם בתוכנה GPL-ית.

התוצאה המשפטית של סוגיה זו תלויה גם במדינת השיפוט, באשר דיני זכויות יוצרים, חרף מכנה משותף בין מדינות רבות, משתנים ממדינה למדינה.

במקרה של התביעה הנ"ל טרם הוגש כתב הגנה, כך שעדיין מוקדם לדעת את מלוא הטענות הנגדיות של הנתבעים, בצד העובדתי או המשפטי.
ביום 4 לאוגוסט 2010 ניתן פסק דין נגד Westinghouse Digital Electronics הכולל צו מניעה, פיצויים, והוצאות משפט.

נמשיך לעקוב.

אומנות ואותנטיות בתרגום מסמכים נוטריוניים

2009-12-20T08:24:00.000-08:00

אין ספק לגבי החשיבות הראייתית של מסמך שאושר ע"י נוטריון, כפי שפסק בית המשפט העליון בע"א 404/84 סעתי נ' סעתי , פ"ד מ"א (2) 447, 496, מפי כב' השופט בך: " ... שותף אני לדעה, כי קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור, כי רק במקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך שנחתם על ידו בפני נוטריון ציבורי".

חשיבות זו גוברת, עת נוטריון מבצע תרגום של מסמך לאנגלית או לשפה זרה אחרת, על מנת שהמסמך הנוטריוני יהווה ראיה בפני הרשויות של מדינה אחרת.
...

כמובן שעל מנת שהמסמך שנעשה ע"י נוטריון בישראל יקבל תוקף ראייתי במדינה אחרת, יש לאשרו בפרוצדורה ארוכה של אישורים החל מבית המשפט בישראל, עבור דרך המחלקה הקונסולרית של משרד החוץ, וכלה בשגרירות של המדינה הזרה בישראל, או בהליך מקוצר יותר לגבי מדינות החתומות יחד עם ישראל על אמנת האפוסטיל.

לעיתים מתגלגל תרגום נוטריוני או מסמך נוטריוני אחר לבית המשפט, בישראל או בחו"ל, ועשוי להוות ראיה מכרעת לטובת צד זה או אחר. הואיל וקיימת חזקה לגבי תוכנו של מסמך נוטריוני, יש חשיבות עליונה לכך שהתרגום ישקף את המסמך המתורגם באופן אותנטי ככל האפשר.

אין חולק כי בראש ובראשונה יש חשיבות לתרגום המדוייק של המלל. כך למשל, הביטוי "העתק נאמן למקור" יכול לבוא לידי תרגום לאנגלית כ"True Copy" או "Certified Copy". שני התרגומים באנגלית מבטאים את המלל בעברית, אולם הביטוי באנגלית Cerified מעיד כי האישור בוצע ע"י רשות מוסמכת. דוגמא נוספת הינה למשל, הביטוי "משרד" בהתייחס למשרד ממשלתי, יתורגם בד"כ כ"Ministry" ולא כ"Office", וכן הלאה.

אך בנוסף לפרטים החשובים הללו, יש היבט נוסף בעל חשיבות במסמכים נוטריוניים, ובמיוחד בתרגום משפה לשפה, והוא ההיבט הצורני במסמכים פורמאליים, כגון תעודות נישואין, תעודות גירושין, תעודות בגרות, וכד', אשר חלקם כתובים בכתב יד, כוללים חותמות בצורות שונות, החותמות ממוקמות במקומות שונים על גבי המסמך, שיכול להכיל גם טבלאות, שרטוטים, סמלים וכו'.

על מנת שהמסמך הנוטריוני ישקף את המסמך המתורגם באופן מדוייק, נדרש הנוטריון למידה יפה של חוש אומנותי, כמו גם שליטה טובה במעבד התמלילים.

כך למשל, רצוי שאורכו הפיסי של התרגום יהיה זהה לגודלו הפיסי של המסמך המתורגם, אף שכמות המילים באנגלית, למשל, היא פי 1.5 מכמות המילים המתורגמת בעברית. מאמץ נאות בבחירת פונט, גודל פונט ורווחים, יביא לתוצאה הרצויה. כך גם

חותמת עגולה במסמך המתורגם, רצוי שתופיע ככזו גם בתרגום, ובאותו מיקום יחסי על הדף. חותמת מלבנית אינה מיושרת בד"כ עם הטקסט של המסמך המתורגם, ורצוי להטות אותה גם בתרגום. כאשר מופיע מלל בכתב יד בעברית, ניתן לשנות את הפונט באנגלית לכזה המדמה כתב יד באנגלית (כגון Blackadder ITC), ועוד.

המסמך המתורגם נמסר לעיתים למתרגם מקצועי, אשר עושה עבודתו על הצד המילולי. תפקידו של הנוטריון אינו רק לאשר את התרגום, אלא לוודא שאם שופט בארה"ב, או מוסד אקדמי ביפן יידרש לשאלה מה כתוב על גבי המסמך בעברית, הוא יוכל בראש ובראשונה לאתר את המלל התואם, כדי להבין בשלב שני את תוכנו. לשם כך על הנוטריון להפעיל במידה נאותה את כישוריו האומנותיים, כדי שהתרגום יהיה קרוב ככל האפשר למסמך האותנטי.

הסכם מכירת זכויות פטנט

2009-12-09T06:07:00.000-08:00

במכירה מלאה של זכויות בפטנט או בקשת פטנט (להבדיל מרשיון שימוש), המסמך העיקרי הינו כתב העברת זכויות - Asignment Deed.

עם חתימת כתב העברת הזכויות לרוכש הפטנט, והעברת התמורה למוכר הפטנט, לכאורה מיצו הצדדים את העסקה. אולם לצדדים יש אינטרסים נלווים לעסקה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנה, וכתב ההעברת הזכויות הופך להיות חלק מהסכם רחב יותר.
...

כך למשך, לרוכש הפטנט יש אינטרס לקבל תכנונים ותשריטים מוקדמים של האמצאה, שאינם מהווים חלק מהפטנט, בין אם היתה כוונה שלא מומשה להגישם כבקשה נפרדת, ובין אם לא היתה כוונה לעשות בהם שימוש כלשהו. אלה מהווים סוד מסחרי אצל בעלי הפטנט (אם טרם הפכו נחלת הכלל). כנגד קבלת סוד מסחרי כזה ניתן לדרוש תמורה נוספת.

אינטרס נוסף של רוכש פטנט הוא לקבל ידע - Know how לגבי האופן שבו חשב בעל הפטנט לממש את האמצאה, או מימש אותה בפועל. אם מדובר במימוש בפועל, יהיה רוכש הפטנט מעוניין גם באב-טיפוס של הפטנט, כמו גם במידע על רכיביו השונים, כגון החומרים מהם עשויים, עלויות רכישה, מקומות רכישה, וכד'.

סביר להניח שרוכש פטנט יהיה מעוניין לקבל ממוכר הפטנט גם מידע עסקי ואינפורמטיבי, כגון תוכנית עסקית, מצגות, רשימת אנשי קשר איתם עמד בעל הפטנט בקשר, כגון עורך פטנטים, עורך דין פטנטים, יועצים מקצועיים, וכד', ותכתובות עם אנשי קשר אלו.

מוכר פטנט אינו יכול להענות תמיד לכל הדרישות והאינטרסים של רוכש פטנט, בין משום שחלק מהמידע והידע הוא סוד מסחרי או מקצועי של המוכר הדרוש לו לשם פיתוח עסקיו, בין משום שהעברת ידע מסויים כרוכה בזמן ומאמץ ניכרים, ובין מסיבה אחרת. ניגוד האינטרסים בין מוכר לרוכש פטנט יכול לבוא לידי ביטוי חזיתי בהתחייבות להעדר תחרות שהרוכש יהיה מעוניין כי המוכר יתחייב בה. גבולות מסמך כזה יהיו צרים יחסית אם המוכר צפוי להמשיך בפעילות עסקית בתחום הפטנט, מאשר במכירה כללית.

מוכר פטנט או בקשת פטנט יהיה מעוניין להעביר עם מכירת הפטנט גם את כל האחריות הנלווית לטיפול ולתחזוקתו העתידית של הפטנט מחד, וכן להגביל את אחריותו לטיפול שנעשה על ידו או על ידי מי מטעמו בעבר. כך לדוגמא, על ההסכם להסדיר אחריות למצב שבו בקשת פטנט לא תתקבל לבסוף עקב פגם שנפל בניסוח הראשוני של בקשת הפטנט, ולא עקב מעשה או מחדל של רוכש הפטנט לאחר הרכישה.

מלבד תניות מרכזיות אלו, תעלנה סוגיות כלליות של כל הסכם כגון תניית מקום ודין השיפוט או בוררות. תנייה כזו תתפוס מקום חשוב אם ההסכם הוא בין צדדים ממדינות שונות.

פורום קניין רוחני ועסקאות בינלאומיות

2009-11-30T09:18:00.001-08:00

נפתח פורום קניין רוחני ועסקאות בינלאומיות.

בפורום זה ניתן לשאול שאלות משפטיות בכל תחומי הקניין הרוחני, עסקאות בינלאומיות, וייצוג בבית משפט בתחומים אלו. בין הנושאים השונים ידונו זכויות יוצרים, פטנטים, רישום סימני מסחר, רישום מדגמים, ונושאים אחרים הקשורים לקניין רוחני, חוזים וליטיגציה.

סוד מסחרי לעומת רישום פטנט

2009-11-30T07:58:00.000-08:00

מה יותר נכון לעשות לגבי מידע או אמצאות שיש ברשותכם: רישום פטנטים, או שמירתם כסוד מסחרי?
מה ההבדלים בין השניים?
...

סוד מסחרי אינו יכול להיות פומבי, שכן אז הוא מאבד מתוקפו כסוד, והופך לנחלת הכלל.
מאידך, בקשת פטנט יש לחשוף במלואה טרם רישום .

תוקף פטנט מוגבל בזמן, בד"כ 20 שנה ממועד הגשת הבקשה. לאחר מכן הוא הופך לנחלת הכלל.
סוד מסחרי יכול להישמר בסודיות ללא הגבלת זמן.

עלות הגשת בקשת פטנט גבוהה - מספר אלפי דולרים, אותם יש להכפיל במספר המדינות בהן מבקשים את הרישום.
אולם האמצעים הדרושים לשמירת הסוד המסחרי בסודיות אינם רבים והעלויות לשם כך אינן גבוהות, כגון הסכם סודיות, כספת מתאימה, סיסמא למחשב וכד'.

סוד מסחרי אינו מוגבל בטריטוריה.
ברם לפטנט יש תוקף רק במדינה בה הוא הוגש ונרשם.

לעיתים יש רלוונטיות הן לסוד מסחרי והן לפטנט. זאת במיוחד כאשר טרם הגשת בקשת פטנט, יש צורך לחשוף את המידע לגורם נוסף, כגון לשם בניית אב טיפוס, עריכת תוכנית עסקית, או כיוב'. במקרים כאלה יש לחתום על הסכם סודיות פטנט כדי לשמור על האמצאה בסוד, עד מועד הגשת בקשת פטנט במדינה/ות הרלוונטיות.

במקרים אחרים לא ניתן לשמור מידע בסוד, וללא הגנתו בפטנט הוא יהפוך לנחלת הכלל. כך למשל, ניתן להתחקות בקלות יחסית אחר מוצר טכני שניתן לפרקו ולהרכיבו מחדש. ההגנה המתאימה במקרה כזה אינה סוד מסחרי, אלא פטנט.

מאידך, במקרה של נוסחא או מתכון להכנת מזון, משקה, תמיסה, תרכובת או כיוב, כגון משקה קוקה-קולה או בצק סוכר RFM (ע"ש רוני פרדי מרדכי ממציאו), אזי רישום פטנט על הנוסחא, ככל שניתן לעשות כן, יחשוף את מרכיביה, בעוד ששמירתה כסוד מסחרי תקשה על המתחרים לעשות כן.

במקרים בהם יש בחירה בין שמירת המידע בסוד או הגשת בקשת פטנט עבורו, נכנסים שיקולים שונים לקבוע מה לבחור, כגון שיקולים כלכליים, רגולציה ועוד. כך למשל, במקרה של תרופה, שעקרונית אולי ניתן היה לשמור עליה כסוד מסחרי, למעשה לא כדאי לנסות זאת, שכן עליה לעבור ידיים רבות טרם אישורה לשימוש, ושמירה בסוד אינה מעשית.

יריב קדם, עורך דין ונוטריון.

OHIM משכללת את מנוע החיפוש של סימני מסחר

2009-11-29T02:47:00.001-08:00

רשם סימני המסחר האירופאי (OHIM) מאפשר, החל מיום 16 לנובמבר 2009, חיפוש משולב במאגרי מידע של סימני מסחר שלו, של הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO), ושל מדינות הקהילה האירופאית, במאגר מידע חדש בשם TmView.

...

מאגר TmView אמור לתת תשובות לחיפוש סימני מסחר, ממאגרי המידע של כל 27 המדינות החברות כיום בקהילה האירופאית בנוסף ל- OHIM ו- WIPO.

בשלב זה כלולים ב- TmView המאגרים המדינתיים של צ'כיה, דנמרק, בריטניה, איטליה, פורטוגל, ומאגר בנלוקס (מאגר סימני מסחר משותף לבלגיה, להולנד ולוקסמבורג), OHIM ו- WIPO. השילוב של יתר מאגרי סימני המסחר המדינתיים צפוי במהלך שנת 2010.

מאגר סימני מסחר של הקהילה האירופאית, הינו רשם מעין "פדראלי", הפועל במקביל לרשמי סימני המסחר של המדינות החברות בקהילה האירופאית, ואינו כולל מידע ממאגרי המידע של המדינות החברות בו. גם הרישום של סימני מסחר נעשה במסגרת מערכתית של הקהילה האירופאית, בנפרד ממערכת רישום סימני המסחר של כל מדינה חברה. כעת ישולב מאגר מידע זה למאגר TmView המשולב.

גם תוצאות ממאגר המידע של סימני המסחר של הארגון העולמי לקניין רוחני יתקבלו ב- TmView. במאגר זה ניתן למצוא סימני מסחר שנרשמו במסגרת פרוטוקול מדריד או אמנת מדריד (יחד- "הסדר מדריד"), לרישום סימני מסחר בינלאומיים. אמנות אלו מאפשרות רישום סימני מסחר במספר רב של מדינות באותה עת, בפרוצדורה פשוטה וזולה יחסית, תוך "דילוג" על עו"ד סימני מסחר וייצוג משפטי לצורך הרישום או אכיפה, אלא אם תתעורר בעיה ברישום או בהפרה של סימני מסחר.

פקודת סימני המסחר של ישראל אמנם תוקנה כהכנה להצטרפות ישראל לפרוטוקול מדריד לרישום סימני מסחר בינלאומיים. יש לציין כי ישראל הצטרפה לאמנה זו, ותוקפה בישראל הינו מיום 1 בספטמבר 2010.

לאור האמור לעיל, לעו"ד סימני מסחר המבקשים לבדוק סימני מסחר במדינות הקהילה האירופאית, בטרם יחלו לקוחותיהם לפעול בחו"ל, יהיה קל יותר ופשוט יותר לבצע בדיקה של סימני מסחר רשומים, או בקשות סימני מסחר, בשלוש השכבות של סימני מסחר: הרשם הבינלאומי עפ"י הסדר מדריד, רשם הקהילה הארופאית, והרשמים המדינתיים.

קישורים:

TmView - מאגר סימני המסחר המשולב ל- OHIM, WIPO, ומדינות הקהילה האירופאית.

OHIM - מאגר סימני המסחר של רשם הקהילה האירופאית.

WIPO - מאגר סימני המסחר עפ"י הסדר מדריד.

מאגר סימני המסחר של ישראל באינטרנט.

עו"ד יריב קדם - רשימת מאגרי סימני מסחר

יריב קדם, עורך דין ונוטריון.

חיפוש פטנטים מישראל במאגר הפטנטים של הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO)

2009-11-29T01:12:00.000-08:00

לארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO) יש מנוע חיפוש אינטרנטי, לבקשות פטנטים "בינלאומיות" המוגשות אליו באמצעות אמנת ה- PCT.

מן העת האחרונה (17 לנובמבר 2009), החיפוש יתן תוצאות גם ממאגרי מידע מדינתיים, לרבות ממאגרי המידע הפטנטיים של ישראל, ויטנאם, דרום אפריקה, סינגפור, מקסיקו, קוראה, קובה, ו- ARIPO (ארגון קניין רוחני הכולל מדינות אפריקניות).
...

יצויין כי בקשת פטנט "בינלאומית" אינה בעלת תוקף בינלאומי, ומדובר למעשה בבקשת פטנט שהוגשה במקור במדינה מסויימת (נניח ישראל), ושהגשתה לרשויות ה- PCT (תמורת תשלום אגרה כמובן) מכונה "בינלאומית", משום שהיא מאפשרת לדחות את ההגשה של בקשות פטנט מקבילות לבקשת הפטנט הישראלית גם למדינות אחרות בחו"ל (מהלך שכרוך בהוצאה ניכרת של מספר אלפי דולרים בממוצע למדינה), ב- 18 חודשים נוספים, בנוסף לאפשרות של דחייה בת עד 12 חודשים לפי אמנת פריז. עם סיום השלב ה"בינלאומי" לפי אמנת ה- PCT, מתחיל השלב "הלאומי", שהינו ההפצה של הבקשות המקבילות ליתר מדינות העולם שמגיש הבקשה חפץ בהן. רק לאחר בחינה של בקשת הפטנט שהוגשה למדינה מסויימת ע"י רשם הפטנטים של אותה מדינה, יתאפשר רישום של בקשת הפטנט באותה מדינה, אם בכלל, בהתאם לנוסח ולתנאים שייקבעו ע"י בוחן הפטנטים של אותה מדינה, בכפוף לחוקיה.

חיפוש של פטנטים במאגרי מידע של מדינות נוספות יכול להיעשות באינטרנט גם כן, לרבות בישראל.

להלן קישורים:

למאגר מידע הפטנטים של WIPO הכולל את המדינות שצויינו לעיל.

לרשימת מאגרי מידע פטנטיים מדינתיים, שרוכזה ע"י הארגון העולמי לקניין רוחני.

למאגר מידע הפטנטים של רשם הפטנטים בישראל.

יריב קדם, עורך דין ונוטריון.

עיכוב במכס של מוצרים מקוריים, כחשודים בהפרת זכויות קניין רוחני

2009-11-26T23:17:00.000-08:00

מדי פעם פונים אליי לקוחות לקבלת יעוץ על משלוח מוצרים שעוכב במכס בחשד של הפרת זכות קניין רוחני, אף שהלקוחות קנו עודפי ייצור של המוצרים המקוריים, ואין ספק לגבי מקוריותם! לא רק זאת, אלא שהחברה עומדת להגיש תביעה לבית המשפט בגין הפרת זכויותיה.

מדובר בטעות רווחת של יבואנים, אשר סבורים כי כאשר רכשו מוצרים מקוריים, היבוא המקביל כשר.
....
אדגיש את השורה התחתונה: עודפי ייצור מקוריים של חברה מסויימת, שלא נרכשו ישירות ממנה, או ממי שרכש ממנה, או ממי שמורשה כדין למכור עבורה - הינה בברירת מחדל הפרת זכויות של החברה.

לאחר שהחברה עצמה מכרה לכם או לגורם אחר, היא מיצתה את זכויותיה במוצר, לרבות בפטנטים הכלולים בו, או מדגם רשום עליו. לכן אין מניעה לרכוש ישירות מהחברה או ממורשה מוסמך מטעמה, או ממי שרכש ממנה כדין.

אך אם מדובר במוצרים "מקוריים" שנמכרים כ"עודפי ייצור" של החברה, יש לברר ולוודא כי המפעל הוא של החברה עצמה, או מורשה כדין מטעמה. למעשה מצופה מהמפעל לציין זאת כבר בתחילת ההתקשרות. אם המפעל אינו עושה כן, או אם הבירור לא מעלה תוצאות חד משמעיות, לרבות לאחר בירור עם החברה עצמה, כי המפעל מורשה למכור מוצרים של החברה, אין לרכוש המוצרים.

יריב קדם, עורך דין ונוטריון.

ייצוג בבית משפט ונסיבות משפיעות

2009-11-26T08:54:00.000-08:00

להליכים המשפטיים שלושה מאפיינים עיקריים המשפיעים על קבלת ההחלטות בהתנהלות התיק.
...

הפרמטר הראשון הינו עלויות משפט. אלו מורכבות מן ההוצאות שעל התובע לשאת בהן עם קבלת הייצוג המשפטי כגון שכר טרחת עו"ד ואגרות, במהלך המשפט כגון שכר טרחת מומחים, ולעיתים לאחר שכבר התקבל פסק דין, כגון הוצאות לצד השני במקרה של הפסד.

הפרמטר השני הינו הסיכון של אי השגת היעד. קרי שההליך יסתיים בהפסד, או שלא ניתן לגבות מהצד השני את הכספים הנקובים בפסק הדין אף אם ההליך יסתיים באופן מוצלח לטובת התובע. הסיכון גובר במקום שמוגשת תביעה שכנגד.

הפרמטר השלישי הינו העומס הנפשי. עם זאת מתמודד התובע או הנתבע כתוצאה משני הפרמטרים הקודמים.

הנתבע, נושא בסיכונים מקבילים של עלויות משפט, סיכוני תביעה, ועומס נפשי.

לפיכך, בתביעות כספיות, להבדיל בתביעות עקרוניות כגון בתחום של קניין רוחני (פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגם רשום), יכולים הצדדים לחתור לפשרה ולפיה יקבל התובע חלק מסויים מתביעתו, אך הנתבע לא יאלץ לשלם אותה במלואה. באופן זה "קונים" הצדדים את סיכוני ההליך המשפטי, מפחיתים את עלויות המשפט, ומקצרים את העומס הנפשי.

יריב קדם, עורך דין ונוטריון.